דמעה של דם..

איך אני פה מפחדת

סובלת מלראות אותך עם האחרת

בחלומות שלי אני איתך

אבל התקווה עם הזמן נעלמת

כמו דלת אור שנסגרת..



חדר החושך כיבה את עייני

דמעות של אכזבה זולגות מפניי

יושבעת על החוף מביטה בכוכבים

שומעת את הגלים נשברים על הסלעים

כמו הלב כשנפרדים..



פזמון:

כמו פרח שנובל ומת

כך איבדתי אהבת אמת

והנה כוכב מנצנץ בשמיים

ופניו משתקפות על פני המים..



והנה אני מול הסכין יושבת

ברצונות שלי נלחמת

רוצה רק שהכאב ייגמר

רוצה רק לשמוע אותו אומר..



אם הוא רק היה יודע

אם הוא רק היה שומע

אולי הוא היה מבין

כמה היא סבלה מבפנים



פזמון:

כמו פרח שנובל ומת

כך איבדתי אהבת אמת

ושוב כוכב מנצנץ בשמיים

ושוב פניו משתקפות על פני המים



כמו פרח שנובל ומת

כך איבדתי אהבת אמת..