לא ממש פתגם אבל זה מה שאני מרגישה->כנסו

כתבתי את מה שאני מרגישה

זה קצת ארוך אבל זה חשוב לי בבקשה תקראו..

קבלו:



החשכה יורדת ועל פניי יורדות דמעות

מסתכלת על המכתבים ונזכרת בהבטחות..

בכול הפעמים שנשבעת שאתה יכול להשתנות

בכול הפעמים שנשבעת שלא תחזור על אותן טעיות

אני לא יכולה להגיד שהייתי בסדר

כי גם אני התנהגתי אליך כמו לזבל

אבל זאת היתה רק פעם אחת

ועל אותו רגע בחיים לא הצטערתי כול כך

עכשיו אני ואתה כבר לא ביחד.. נפרדנו

הכול נגמר.. וכול יום החברים שואלים מחדש אם חזרנו

מה עשיתי לך רע שאתה כול כך בי פוגע?

תגידי, כמה סבל אתה גורם לי.. אתה יודע?!

עוד מילה אחת.. קטנה.. שתצא מפיך

תשבור אותי לחלוטין

זהו, וויתרתי

אליך לא יחזור - לעצמי נשבעתי

כי אתה אוהב אותה

והצתרפתת איתה

אמרת לה שהיא אהבת חייך

אמרת לה שהיא הדבר הכי יפה בעיניך

באותו יום כששמעתי ליבי נשבר

ידעתי אז.. שבטוח.. הכול נגמר

עד לפני אותו יום היתה לי עוד תקווה

עוד תקווה.. קטנה.. שאולי אני ואתה נחזור בחזרה

אבל אתה שכחת אותי כול כך מהר

אתה הצלחת להתגבר

עכשיו הכול בגללך איך אתה רוצה שאני ישכח אותך?!

נתת לי כול כך הרבה רגעים יפים.. שאני לא ישכח בחיים

אבל עכשיו אתה איתה.. אומרת הכול לה.. נותן לה לחיות באשליה

ומחכה אחרי כמה חודשים.. לשבור גם את ליבה

אוףףף אני שונאת אותך

אבל באותו זמן.. אוהבת אותך"



ביי, דניאל

תגיבו לי באמת שזה בא מהלב