הדילמה... האם ליפול לזרעותיך? / סילבסטר החתולה

הלילה ירד ואני עדין לא נרדמת



בתוך תוכי אני עדין כואבת



בוכה ונזכרת ..



כרגע הוא איתה ולא איתי



כרגע אותה הוא מנשק ולא אותי



ברגע זה הוא שוכב לצידה, מחבק אותה



ואני לבד במיטה , לבד ועצובה.



נזכרת בנשיקות שפעם היו על שפתיי



נזכרת במגעים שפעם הרעידו את גופי.



נזכרת בכל כך הרבה דברים



נזכרת והם עדין עם הזמן אינם חולפים.



הלילה כבר כאן



רוצה להירדם, לשכוח מכל כאב



אך הלב לא נותן.



הוא פועם ופועם בחוזקה



רוצה לפרוץ החוצה לברוח אליך.



מניחה ראשי על הכר



ונרדמת בסופו של דבר.



הבוקר עולה והשמש מחממת את פניי הרכות



מסתכלת בשעון ורואה שזה הזמן שלך צריך לחכות.



קמה ומתלבשת מתארגנת ומחכה



והנה אתה בא



אני לא מאמינה אני אותך שוב רואה.



ההתרגשות משתוללת בתוכי



אני בקושי מרגישה את ליבי.



פעימות הלב חלשות עד כדי כך שזה כואב



אך אני מהר בודקת שהנשמה שלי עמי



שלא לקחת אותה עמך



והשארת אותי לבדי.



האהבה שחשתי אליך היא חזקה היא לא רוצה להיגמר



היא רוצה להישאר בעוצמה כה עזה.



מה אני יעשה אמור לי.....



האם להקשיב לאשר ליבי חפץ בו



או להקשיב לראשי שאומר לי חדלי לחשוב , ולחשוק בו.?



מה אני יעשה.... אמור לי.......



האם לתת לאהבתי לפרוץ?



האם לזרעותייך אפול?



מה לעשות....



אמור לי.







מקווה שאהבתם :)

אוהבת מלאאאאאאא

מעיינוש.