המכתב הזה מופנה אלייך אלוהים

אלוהים...המכתב הזה מופנה אלייך.


לקחת לי את הכל אלוהים, אבל הדבר הכי הכי הכי חשוב....לקחת לי את האישה


שהייתי הכי קרובה אלייה....הסבתא שלי....סבתא שכמוה לא מוצאים כל יום.


אלוהים, אתה אולי רוצה להסביר לי למה?!?! היא הייתה אישה כ"כ טובה....


אז למה זה מגיע לה?!  למרות שאני יודעת שהיא בטח עכשיו בגן עדן...אישה כמוהה לא יכולה ללכת למקום אחר.


אלוהים, אני רק מבקשת ממך, אל תיקח לי עוד אנשים, אל תיקח לי את הסבא שלי שגם הוא חולה מאוד.


מה הם עשו לך ה'?! למה אתה ככה לוקח אותם אלייך!? אולי בגלל שהם אנשים יותר מדי טובים.


אומרים לי "זאת דרך החיים" "אין מה לעשות ככה החיים מתנהלים" אבל למה?! למה החיים כאלה


מגעילים?!?! למה כל החיים שלי רק סבלתי ורק נפגעתי?! תסביר לי לעזאזל למה!


נמאס לי כבר לחיות....כנראה שעוד מעט אחליט שגם אני רוצה להיות איתך שם למעלה...


קרובה אלייך....ולסבתא שכ"כ אהבתי ואני עדיין אוהבת...אבל עד שזה יקרה...


אני מנסה לא להישבר ולהחזיק את עצמי חזק בחיים... כי אחרי הכל החיים הם קצרים...


וצריך לנצל כל רגע בהם...אם לטוב ואם לרע...נכון אלוהים?! נכון שעשית לנו חיים קצרים מדי?!


נכון שאנחנו רק סובלים בהם?!?! אפילו על תענה לי על זה כי אני כבר יודעת את התשובות.


הכל נכון. החיים קצרים ופוגעים כי ככה ה' רצה. ומה שה' רוצה, מתקיים...