ילד זה כל הסיפור-שירנושית

היי,

אני רוצה לספר לכם סיפור .

אני לא אוהבת לכתוב בהמשכים אז החלטתי לכתוב הכל במכה.

אזד ככה הנה לכם מההתחלה ועד הסוף. תהנו!

אדווה הייתה בת 16 כשהכל התחיל, בגיל 16 הכירה אדווה את אלירן ילד בן 16 ומאז הם כל
הזמן יחד לא ניפרדים לעולם.

לאחר 4 חודשי חברות החליט השניים לקיים יחסי מין.

לאחר הפעם הראשונה של אדווה עם אלירן היו עוד כמה פעמים אחדות, עד לפעם שנקרע
הקונדום ולאדווה איחר המחזור בחודשיים.

אדווה הגיעה אל ביתו של אלירן ואמרה לו שהיא חושבת שהיא בהיריון, לאחר שאמרה לו את
זה אלירן זרק אותה מכל המדרגות ואמר לה שהיא לא בהריון וגם אם היא כן אז הוא לא
רוצה בילד!

לאחר יומיים גילתה אדווה שהיא בהריון מאלירן והסתירה זאת ממנו מפני שפחדה ששוב
יזרוק אותה מהמדרגות. לאחר כמה ימים סיפרה אדווה להוריה שהיא בהיריון ובמקום לתמוך
בה הם צעקו עליה וזרקו אותה מהבית.

לאחר ימים קשים שבהם עבדה אדווה בכל עבודה אפשרית הצליחה למצוא בית אצל חברתה שרון.
אדווה מספרת לשרון על ההיריון

שרון: "את לא נורמלית אדווה איך לא סיפרת לאלירן?!"

אדווה:"שרון לא יכולתי לספר לו הוא היה זורק אותי מכל המדרגות שוב!"

שרון: "טוב את חייבת לעשות הפלה"

אדווה:"ניראה לך באמת?!!? אני לא עושה שום הפלה אני יגדל את הילד הזה גם אם אני
יצטרך לגווע ברעב בשבילו ולא איכפת לי מה הוריי יגידו!"

שרון: "את לא תגדלי אותו לבד!!!"

אדווה:" אני כן!"

שרון:"לא את לא! את תגדלי אותו ואני יעזור לך!!!"

אדווה: "תודה שרון את החברה ה-כי טובה שלי!"

אדווה ושרון עבדו שעות נוספות וחסכו כסף,אדווה כל הזמן ניסתה להסתיר את ביטנה ויצאה
מבית הספר לתקופה כדי שלא ישימו לב שהיא בהיריון.

חודש תשיעי להריון, יום חמישי בלילה אדווה קיבלה צירים...

שרון: "ירדו לה המים, ירדו לה המים מהר מהר תעזרו לי לקחת אותה!"

אלי{אבא של שרון}: "בואו ניקח אותה במכונית שלי מהר תעזרו לי!"

אדווה הגיעה לבית החולים בדיוק בשעה 12 בלילה וילדה ילד בריא וקראה לו...אלירן.

לאחר שנתיים הכירה אדווה את אורי, בן 22 עורך דין מוסמך.

אורי אימץ את אלירן כשהגיע אלירן לגיל 3.

אורי ואדווה נישאו ואלירן היה ילדם רשמית.

לאחר 12 שנה שאלירן הגיע לגיל 15 אביו הביולוגי אלירן הופיע, ותבע משמרות על אלירן,
אך אלירן שהיה כבר גדול החליט לכתוב נאום סיכום למשפט ושינה את כל נאום הסיכום של
אורי "אביו".

בסיום המשפט התחיל לקרוא אורי את נאום הסיכום אך באמצע הנאום ביקש אלירן לקרוא.
בקשתו של אלירן התקבלה וזה מה שאמר:

"אני לא יקרא מהדף, אלא מהלב...כשהייתי עוד בבטן כשעוד לא נולדתי אבי

הסתלק מהחיים שלי ושל אמא שלי בלי להשאיר עקבות. כשהייתי בן שנתיים אימי התחתנה שוב
ואורי בעלה אימץ אותי בגיל 3.

כבוד בית המשפט אם הייתי רוצה לאתר את אבי הביולוגי הייתי מאתר אותו בצ'יק צ'אק,
אבל אני לא רוצה לאתר אותו ומעולם לא רציתי. כי אין לי שני אבאים, יש לי רק אבא
אחד, האבא שבחר בי מרצונו החופשי האבא שהתאמץ בשבילי ונתן לי הכל ולא החסיר ממני
דבר.

מאבי אורי למדתי דבר אחד "אבאות זה לא עיניין של דם או של בשר, אבאות זה לא עיניין
של ביולוגיה או של גנטיקה, אבאות זה...אבאות זה עיניין של אהבה!!!...בעורקים שלי לא
זורם הדם של אבא שלי אורי...האהבה שלו זורמת שם!!! וכבוד השופט אם תשפוט נגדי במשפט
ותיתן לאלירן שקורא לעצמו "אבי הביולוגי" משמרות עלי אתה עושה את שגיאת חייך. ההגנה
סיימה את נאומה."

נאום התביעה היה כלום לעומת הנאום שאלירן נתן, זה היה נאום כ"כ מרגש שאפילו השופט
התחיל לבכות. בסיום המשפט קבע בית המשפט שאלירן ישאר אצל אימו ואורי, אביו למרות
שאינו אביו הביולוגי אך הוא בחר בו מרצונו החופשי.

אם אתם שואלים אותי אלירן היה באמת גיבור, ואמר את כל מה שהיה לו על הלב ואמר את
הדברים הכי נכונים בעולם. היום אלירן גר עם אימו אדווה ואביו אורי...בהצלחה להם!