הכאב הגדול

אני יושבת כאן, ובוכה


בוכה על אהבה שאיננה,


בוכה על כל הכאב בעולם.


כמה דברים צריכים לקרות


כדי שיבינו אנשים את רוע ליבם?


אני יושבת כאן ובוכה


על החיים שחולפים כערף עין..


וחומקים מבין הידיים..


ועכשיו הלילה ירד, חושך, שקט..


כמו השקט שלפני הסערה..


אני יושבת בחדרי וחושבת


מה יקרה? האם נדע שמחה, אושר?


האם השנאה תעבור מהעולם?


כאילו היתה כאן, אבל בעצם טעתה בדרכה..


כל הכאב, האי ודאות עכשיו בלב..


ואני יושבת כאן וחושבת..


על העתיד שעוד יבוא


מה הוא צופן?


האם אמצא אהבת אמת?


האם משהו ישחרר את הכאב?


שהצטבר לו בלב..!