אהובי

אני נזכרת בך ובוכה . בוכה על איך שהלכת לי ... על שהייתי חייבת לשכוח
אותך לאחר שאחרת זכתה בך .

הייתי בשבילי האור היחיד בחיים שלי כשהכל היה נראה כל כך עגום .

כל כך רציתי להיכנס לעולמך , לחייך .. ללבך ..

הייתי מאוהבת , עיוורת להכל כי היה לי אותך .

הכל היה נראה כל כך טוב כשאתה לצידי , כאילו אני יכולה להתגבר על הכל כי יש לי אותך
.

אבל כנראה שזו הייתה אשליה שחייתי בה ..

חשבתי או שאולי דימיינתי שאתה גם רוצה בי . ואולי באמת רצית אז מדוע אינך איתי
עכשיו ..?!

מחזיק את ידי ואומר לי שהכל יהיה בסדר . איפה אתה ?! אולי אתה בכלל איתה , החברה
החדשה ..

לא יכולתי לגלות שאינך בר השגה בשבילי שאחרת , שאינה מספיק טובה בשבילך זכתה בך .


הייתי שבורה .. חלומי התנפץ . עולמי חרב עליי ..אף על פי שהאמנתי שנועדנו להיות יחד
, ואני רווחת באמונה שמה שנועד לקרות יקרה במוקדם ומאוחר .

האם תהיה שלי אי פעם ,אהובי ? האם עליי לוותר על הדבר הכי טוב שקרה לי אי פעם ?

אילו רק ידעתי שמעולם לא הרגשת כמוני . אך הידיעה שהרגשת כמוני אפילו כואבת יותר ,


כי אז הסיבה להיותנו לא יחד לא ברורה עכשיו אפילו יותר .

תמיד יהיה בליבי מקום בשבילך , למרות שאני בספק שבליבך תמיד ישאר מקום בשבילי ..


ואולי טוב שכך , כך תהיה מאושר עם בחירת לבך לא תצטרך להיזכר בי , אבל תדע שאני
תמיד אזכור אותך ,

כי אתה החלום שלי ..

חלום שלעולם לא יתגשם .