בשביל מה האהבה?

זה הכל התחיל כשהיינו קטנים, עוד הכל היה בפנים.. עמוק בלב.


ראיתי אותה ואז נדלקה הלהבה ועמה פרצה התלהבות רבה.


אני אהבתי אותה והיא אהבה אותו, את אחי "הוד מלאכותו".


אני נפגעתי ואת עצמי עמוק בלב קרעתי,


ולא ידעתי עד כמה יהיה חזק הכאב אצלי עמוק בלב.


היא עזבה רחוק והשאירה אותי בלי תקוות, ונשאר לי רק לבכות,


לבכות ובקושי לקוות.


עברו שנים והגעגועים נשארו בפנים.... נעלמו התקוות וכבר לא רציתי לקוות.


ואז זה קורה, אחרי שבע שנים אנחנו שוב נפגשים אבל הפעם מתאהבים.


הרגשות שוב פורצים כמו לבה מהר געש שעושה הרבה רעש.


והנה אנחנו מוצאים את עצמנו במיטה, שוכבים, מתנשקים, מתחבקים ומלטפים,


זכרונות טובים התחילו להיכנס לי לראש בפנים.


הזמן התחיל לתקתק ואני התחלתי להתנתק, להתנתק מהעולם מרוב האהבה שלא


הייתה לי לעולם - אהבה ראשונה ששבה אליי.


עברו ימים, עברו שבועות ועברו חודשים.... והלב עדיין בוער מבפנים...


ואז זה מגיע, כמו גז מדמיע... עוקץ ברגעים הרגשות ללא שום בושות...


הפרידה הכואבת שעד עכשיו בלב צורבת.


החלום הסתיים ואני כבר לא רוצה להתקיים..


נעלמה האהבה, נעלמה התשוקה, חזרו הכאבים ועימם הגעגועים, הכל כמו גלגל


מעורפל... פעם טוב ופעם רע, אז בשביל מה האהבה?


 


 


 


* השיר מתקשר לאהבה שלי כמובן ולסיפור שכתבתי פה בקטגוריית "סיפורי אהבה ראשונה"


למי שמעוניין הסיפור נקרא "הסיפור שלא נגמר" (ארוך מאוד)