דברים שבלב...

כתבתי את זה בלילה שההיתי הכי מבואסת בחיים שלי מקווה שיצא יפה תגיבוו



הבית הראשון לא שלי האשאר כן...





לפעמים אני מרגישה בודדה

והמחשבה עלייך עוזרת

להזכיר לי שיש

אדם

יקר לי כל-כך

תמיד קרוב אליי ברוח

אפילו כשאתה

כל-כך רחוק



אבל לפעמים זה מכאיב עוד יותר

לחשוב עלייך...

על הצחוק שלך, המגע שלך

ולהיזכר בדיוק

עד כמה אני מתגעגעת

לפניך העדינות

לדרכיך הרגישות

לנוכחות שלך בחיי

לדרך שבה הסתכלת עליי...



עכשיו זה כואב לשוב להזכר

לחשוב שאתה עכשיו עם מישהו אחר...

עם אותה ילדה קטנה

שגנבה ממני אותך



זה כואב לדעת שאותה אתה אוהב

אותך אני אוהבת...ועד עכשיו אני מתייסרת..

למה לא באתי אלייך?!?!

ואמרתי לך מה אני מרגישה

כשידעתי שבינינו יכלה להיות אהבה...

אבל עכשיו זה מאוחר

עכשיו הכל נגמר...

שום דבר לא יהיה אותו דבר...

אין עוד רמיזות..מילים יפות...

כבר אין תקוות...אשליות...



הלב כואב...

זה קשה להתאכזב...

עכשיו רק נישאר לשבת בבית ועליך לחשוב..

לחשוב על זה שעכשיו יכולנו להיות ביחד...בלי פחד..



למה?? למה בה ההית צריך להתאהב??

למה תמיד בסוף הלב שלי הוא זה שמתאכזב??

ונישאר לבד עם כל הכאב??.



להתאהב בך היה קל...

לשכוח אותך..בשביל זה צריך מזל...