עלה שנשר!!!!!!!!

לבד בלי הגנה יושבת על ספסל גינה.


חומה של עצב עטפה את נישמתי,


 של דמעות שטף אותי.


צינת הלילה  היכתה על פניי,


הזכירה לי את הבדידות השוכנת בחיי.


טעם שפתייך, מגע ידייך עדיין בזיכרוני


קולך,  כח גופך,  צחוקך עדיין איתי ואני נותרתי לבדי.


ליבי הושלך בפינה כמו עלה שנשר,


מקומט, רועד, לא נישמר.


ואתה אותו ראית, ורמסת, דרכת, הרסת את ליבי


את שאר אהבתי.


וכעת ליבי צהוב, מקומט, קרוע


כשאר עלי השלכת שעפו ברוח.


מחכה שתאסוף אותי ללבך


ושאהיה שוב כולי שלך..!!


 


שלך  ורק  שלך!!!!!!!!!