משהו שכתבתי

נסיכה ששבויה בארמון של כאב


מבחוץ מחייכת אבל מבפנים כואב


הרוח שנושבת שורפת את גופה,


הגשם שדופק דוקר בחוזקה.


מרגישה את הקור שמקפיא את הדמעות,


רוצה לבכות אך פניה קפואות


לא יכולה יותר לשמור בלב,


רוצה להתפרץ ולטבוע בים של כאב


מחליטה לברוח, לא יודעת לאן,


רוצה ללכת, אבל אף אחד לא מחכה לה רחוק מכאן


צועקת, אבל אף אחד לא שומע,


עינייה אדומות מבכי ואף אחד לא שם לב,


הנסיכה גוססת מכאב.


הדמעות שזולגות- לא בגלל הגשם,


הגוף שרועד- לא בגלל הקור.


 מביטה למעלה, וצורב בעיניים,


מחפשת את האושר בשמיים.


אבל בשמיים, היא לא רואה אור,


בקצה השמיים היא רואה רק שחור.


 


תגיבו בבקשה בבקשה .. זה ממש חשוב לי