כנננננסו . . קסססם :]]

אותו אני אוהבת.. כל הזמן רק עליו חושבת..

לא יכולה לחיות אם העובדה שהוא מצא אהבה

אהבה , והיא לא אני...

לעולם הוא לא ידע כמה אהבתי..

כמה חלמתי..

חלמתי שיגיע הרגע שהוא יבוא ויאמר " אני אוהב ילדה.."

אבל באותו יום שהוא בא ואמר אני מאוהב..

הוא לא ידע כמה ליבי ככאב..

הוא גם לא ידע...ללעולם..

למה ככה היה צריך להיות?!

למה הוא התאהב דווקא בילדה הזאת?!

למה אהבה היא דבר כואב?!

תמיד חברות מספרות כמה אהבה היא דבר נפלא..

אבל אצלי?! אצלי זה ממש הפוך..

אני לא מבינה למה בכלל מתאהבים

למה?! הרי תמיד נפגעים..

למה אי אפשר לאהוב כמו באגדות?!

למה הוא לא אוהב כמו שאני ?!

למה , למה ..?!

תמיד יושבת בחדר ומוצאת את עצמי שואלת את אותם השאלות..

שאלות.. שבחיים אני לא יקבל עליהם תשובות..

יושבת ובוכה.. מחכה לתשובה..

תשובה שבחיים לא תגיע..

עכשיו מרגישה ממש פגועה.. פגועה מאהבה..

אבל ממשיכה הלאאה..בנסיון לשכוח..

לשכוח את זאת האהבה..

אהבה שבי פגעה ..

מנסה להסתיר ..אבל לא ממש מצליחה..

תמיד רואה אותם ביחד.. ושוב ליבי זועק..

זועק מבפננים ובנתיים יש חיוך על הפנים..

חיוך שקרי.. חיוך שלא בא מהלב..

חוך שלא ממש מסתיר את הכאב..

אבל אין מה לעשות , אלה החיים..

כן כבר התרגלתי , התרגלתי לאהוב.. התרגלתי גם לכאוב..

התרגלתי לחיים.. לחיים הלא ממש ורודים . . .



+_+_+_+_+_++_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_+_







זההו . . מקווה שאהבתם . .קסססם :]]