שיר שכתבתי מזמן לאהובי... כשהכל היה עצוב......

אתה מתאמץ לא לדעת


כי אתה באמת לא זוכר..


זה חשוב לך....


ומה זה אומר?


פעם ליטפת אותי...


נשקת לעיניי כשהיו הן עוד עצומות


ושנינו מחפשים..


שבורים אל הגעגוע


ואני.. אני מבטיחה שאניח את ידי


הכי קרוב לפנייך...


שתוכל להרגיש אותי.. נוגע בי.....


כל פעם שרק תפנה.. לאן שלא תלך...


ואם תלך.. גם תחזור..


ואם תושיט את היד


אני אחזור..


הכל יהיה שונה אך דבר לא ישונה


אנחנו עוד ניהיה אנחנו


אבל אתה... אולי תכיר אותי.. אולי אכיר אותך...


אולי חלמת פעם..


כי עכשיו תפסיק!


אולי רציתי לאהוב


כי עכשיו זה לא רק רצון..!


אולי לא הבנת


אבל יבוא לו כבר היום....


כבר זלגו הדמעות מעיניי...


והפנים שלך כעת מחייכות


ולכאן, או לשם


אנחנו הולכים עם מה ששיך לנו...


עם הלב שלוקח ולא מפריד אף פעם! שיהיה.....


כך תמיד אמרת שקשה לך להבין את מה שאני לך כותבת..


וכשתבין תדע שזה הוא השוני.. או היופי.. כך גם תדע שאתה הוא היחיד..!!