*********משה!ו שכת2תי-->כנ0! ותגיב!, ש!!ה כנ*סה********

קצת ארוך...מקווה שתקראו:)







היא רוצה להיות אמיתית..

נמאס לה לחשוב רק על התדמית

יודעת בליבה שכל כולה זה תרמית



החיים שלה זה תאטרון אחד גדול

אומרת לכולם שבייתה הוא ארמון

מספרת שהיא תמיד מאושרת

לא רוצה שיראו כמה היא סובלת



אומרת שהיא אותו לא אוהבת

לא אכפת לה שיש לו מישהי אחרת

כשהם עוברים מולה ובא לה לצעוק

בא ללכת רחוק ורק לבכות



כולם חושבים שאצלה תמיד הכל בסדר

אך כשהיא יושבת לבדה בתוך החדר..

הכל יוצא החוצה ללא מעצורים

הדמעות זולגות ללא רחמים



כן, כך בא לה לספר לעולם

גם לי כואב לפעמים כמו לכולם

גם לי יש רגשות וזו לא בושה

אז למה אתם נותנים לי כזאת תחושה?!



אני מודה -בו אני עדיין מאוהבת

לא יכולה כבר -בתוכי אני נשברת

גם לי יש חששות ופחדים

וגם אני נפגעת לפעמים



אך המסך עדיין לא עלה

ולא הסתיימה ההצגה

אין לה אומץ לרדת מהבמה

להיות היא עצמה..



בבייי אנשיםםםם =]]]]