אני כתבתי את זה באיזה שיעור היתי עצובה טיליםםם..כנסו ותגיבו אוהבתותם

יושבת לבדי,מחכה שיבוא

מסה להתעלם מהעובדה שאני לא שלו

הוא כבר לא לבד,ישלו מישהי אחרת

ואני כאן בוכה,מצפה ומבולבלת

לא רוצה עליו לחשוב!זה מכאיב לי,מכאיב לי בלב

אבל לו,לא אכפת שלי זה כואב

מסתובבת ברחובות לא יודעת מה בלב ,האם סיפור אהבה שהיה כזה יפה נהיה פתאום לכאב?למה אלוהיי אסבול כך כל חיי? הוא לא יוצא מראשי וגם לא מפחדיי, מבקשת סיבה שעליו לא אחשוב,רוצה עוד שניה כדי שאותו אוכל לאהוב.עובר לו הזמן ואני עוד אוהבת."ילד אני אוהבת אותך" עדיין אומרת

אבל האם אתה עדיין חושב על מישהי אחרת?