•°••°•משהו שכתבתי מכל הלב... מקווה שתאהבו ותגיבו.... •°••°•

הוא לעולם לא ידע שהיא בוכה בגללו בלילות

הוא לעולם לא ידע עד כמה הוא היה חשוב לה

הוא לעולם לא ידע כמה הוא פגע בה

הוא לעולם לא ידע כמה שהיא מתגעגעת אליו

הוא לעולם לא ידע כמה שכואב לה הלב

הוא לעולם לא ידע עד כמה כואב

הוא לעולם ידע שהיא חיכתה לו

הוא לעולם לא ידע שהוא היה הכל בשבילה

האור, האוויר, הלב, הנשמה

הוא לעולם לא ידע עד כמה היא אותו אוהבת

הוא לעולם לא ידע זאת כי לא יהיה מי שיגיד לו...

הוא לעולם לא ידע שנשמתה עפה לה למרומים

שם היא תבכה בשקט... בין מלאכים....











אחרי שנה מופלאה הם נפרדו

את הבכי שלה היה ניתן לשמוע בכל הרחוב

הם ידעו שלא ימצאו עוד אהבה כזאת

כל כך הרבה זמן לזרוק לפח...

הוא שיחק בה ופגע...

הרים ידיים ואמר מילים קשות

שהפכו אחר כך לכאב ודמעות

היא לא ראתה אור יום

ולא הריחה עוד את הפרחים

לא הסתכלה אל השמיים

כי היא מתה מבפנים

ולו כבר לא היה אכפת ממנה

לא הביט בה כבר אך אהב אותה

היא בכתה יום וליל

עד שיום אחד הפסיקו הדמעות

הפסיקו הרגשות

הפסיק הכאב והפסיק גם הלב

השמיים בכו, הפרחים נבלו

ואור היום כבר לא היה אותו דבר...

והיא כבר לא בוכה ולא שמחה

לא מרגישה בשום תחושה

ורק הוא יושב שם על ידה

ומעיניו זולגות דמעות

דמעות של אהבה....

ולמה הוא בוכה?

כי היא כבר לא בוכה ולא שמחה

ולא מרגישה בשום תחושה

רק טמונה באדמה

ונשמתה אי שם למעלה.....







מקווה שאהבתם הכל אמיתי.....