פשוט כמו חלום שהתקיים והפך לסיוט

האהבה,


בדיוק כמו הסכין היא מכאיבה.


נכנסת מימין יוצאת משמאל,


בכלל בלי לשאול.


מנסה לצאת, חודרת אל הלב,


ואז כבר באמת מרגישים את הכאב.


נכנסת לפעולה משתלטת על המח,


משתקת את הגוף ולא נותת מנוח.


כמו חלום מתוק היא בהתחלה,


אח"כ בהלה...


כגודל האהבה כך גודל האכזבה.


אני רוצה כבר ליראותו. חודשים שלא עשיתי זאת,


לשמוע את קולו, אפילו רק לרגע לקוות.


שזו רק ההתחלה והרבה עוד לפנינו,


אך לא זו לא המציאות היא מתפוגגת מול עיננו.


להריח את גופו, להרגיש את שפתיו המתוקות,


לאחוז בידיו הכ"כ עדינות.


אינני רוצה שזה יהיה לאחרת אלא לי.


לראות את פניו שוב קורנות לפניי,


הייתי מוכנה הכל, בחיי!


אך לא, זו לא המציאות,


ממש כמו חלום, קסם שהיה ואבד, התעוררתי והפך לסיוט.


 


**בת-חן**