היא.. אני...

היא הייתה כל כך יפה..הייתי יושבת שעותו רק מסתכלת עליה מתבוננת בה מדמיינת שאני כמוה יפה היא הדהימה אותי עם השפתיים שלה עם הגוף המשורטט שלה עם העיניים הכהות שלה עם המבט החודר שלה והחיוך שהאיר כל דבר כל חשכה באור בלתי פוסק היא הייתה כל כך מיוחדת הייתי מביטה בה ימים שלמים רק לראות את תנועת הריקוד שלה לצלילי הפעמון רק לשמוע את הצחוק המתגלגל שלה שמעולם לא שמעתי עוד רק לראות את המבט החטוף שלה.. בי..היא הייתה כל כך מוערצת כל כך אהובה יכולתי לבהות בה שנים לראות את הצורה בה היא מתיישבת נעמדת נשכבת...כל יום בחיי העברתי במבטים בלתי פוסקים..להסתכל עליה זה היה חלק משיגרה אצלי שיערה השחור המתולתל הכל כך יפה עיניה הכהות מבטה החודר שפתיה החושניות משכו אותי אליה עוד ועוד ועוד ריסיה הארוכים שהעיפו כל אויב כל שונא שלא היה לה מעולם גופה המשורטט אצבעותיה הארוכות ידיה העדינות רגליה המתארכות עוד ועוד בצורתן המושלמת יופייה הדהים אותי שיגע אותי גרם לי ללכת אחריה כמו מטורפת היא כל מה שאי פעם חלמתי להיות היא כל מה שאי פעם רציתיהיא הייתה כל כך מושלמתשום דבר לא היה שונהאחרחוץ ממנההיא בלטהביופייה הטבעיבעצם היותה היא מי שהיא ללא מסכת איפור ללא מסכת אהבה ואני כמו מטורפת אחריהשבוייה ביופייה הבלתי מנוצח בעיניה במבטה בה שעות.. ימים.. שנים..כל יום אותו מקום אותה שעה הייתי מסתכלת מתבוננת בוהה בה מסתכלת איך היא מקרבת אליה את כולם את תשומת ליבם מהצד ישבתי והבטתי בה שנים על גבי שנים על גביי חיים שלמים חיים שהיא החמיצה..זה היה בוקר אחדהיא התעוררה.. בקושי.. דחפה את עצמה לצאת משכבות השמיכות שעטו את גופה..דחפה את עצמה..וקרסה..היא שכבה שם כל כך מדהימה כל כך היא..שפתיה האדומות בערו בפניה החיוורות כסיד עיניה הכהות נבלעו בעיגולים השחורים שסביבן..גופה המשורטט הצטמק..ועדייןהיא הייתה יפה כל כך יפה כל כך מדהימה כל כך מושלמת...את פניה החיוורות לא אשכח לעולם ולא את חיוכה המתוק לא את גופה המשורטטו לא את רגליה הארוכות לא את שפתיה החושניות לא.. לא אשכח אותה..את מי שהייתה את מי שרציתי להיות אותה..חיה בתוכי..אותי... כשהייתי במיטבי..