שניצי ושניצה - חלק ד'

אני רוצה להתנצל על כך שלא כתבתי הרבה זמן.לא הייתי בארץ כמה שבועות ולכן לא
יכולתי להמשיך בסיפור.אני רק רוצה לומר שיש סוף לסיפור ומאחר ואני מתגייסת עוד
שבוע,אני אקצר קצת ואסיים את הסיפור.





אז כמו שכבר כתבתי בפרק הקודם,אני ואהובי נשארנו ידידים ובמקביל חבר שלו ואני
התחלנו להיות בקשר.

הייתי בתקופה מאוד קשה והייתי צריכה משענת וכתף לבכות עליה.אז החבר של אהובי,היה שם
בשבילי ועודד אותי וניסה להשכיח ממני את אהוב ליבי.

שלושה שבועות לאחר הפרידה,בעזרת שכנועים מחבר שלו אז אהובי הסכים להיפגש איתי
ולשוחח על הכל.אין לי מילים כדי לתאר כמה התרגשתי באותו רגע.מייד נכנסתי
למקלחת,התלבשתי והתאמנתי על החיוך הכי יפה שרק יכול להיות שאיתו אחייך כשאפגוש את
אהובי.

זה היה יום רביעי,באחת בלילה וישר כשירדתי במדרגות למטה הוא התקרב אליי ומבלי
שהוצאתי מילה מהפה,הוא ישר אמר לי "בואי" ונתן לי חיבוק חזק וארוך שנמשך מעל עשר
דקות.כל הזמן שהיינו מחובקים רק בכיתי לו ואמרתי לו שאני כל כך אוהבת אותו ומתגעגעת
אליו.הוא לא העז להגיד כלום מלבד השאלה הקשה ביותר שנשאלתי אי פעם:"אם את אוהבת
אותי,אז למה אמרת מה שאמרת באותו ערב?"

לא הייתה לי תשובה מספקת כי באמת שעד היום אין לי מושג למה אמרתי מה שאמרתי לו
באותו ערב נוראי.

היינו למטה ביחד קרוב לשעה וחצי,וכל הזמן הזה היינו מחובקים והרגשתי שקשה לו.

הוא הבהיר לי שהוא לא מסוגל לחזור ושמה שאמרתי לו באותו ערב,לא יוצא לו מהראש.

כל כך בכיתי באותו ערב,והבנתי כבר שאין לי מה לעשות יותר.

לפני שנכנסתי לבית,התחבקנו שוב ואז ביקשתי ממנו נשיקה אחרונה.לבסוף,הוא הסכים ונתן
לי נשיקה רכה בשפתיים.נשיקה כל כך יפה ויחד עם זאת כל כך קצרה.

הוא הפסיק באמצע ואמר שתוך כדי הנשיקה הוא נזכר במה שאמרתי באותו ערב.לא יכולתי
להילחם בזה כבר ופשוט נכנסתי לבית כשכולי דומעת ועצובה.

עבר הזמן ואני וחבר שלו המשכנו להיות בקשר.

לפעמים,הוא היה כל כך מתעצבן עליי שאני עדיין ממשיכה לאהוב את אהובי ולא ממשיכה
הלאה עם החיים שלי.

מאוד אהבתי את חבר שלו,אך רק בתור ידיד טוב שאפשר לדבר איתו על הכל.

גם חבר שלו אהב אותי רק בתור ידידה,אך היה לו הרגל כזה להתחיל עם כל בחורה
אפשרית.לא בהכרח לקטע רציני,אלא רק לסטוצים.

לפעמים,הוא הציע לי שיקרו ביננו כל מיני דברים ולא תמיד ידעתי אם הוא אומר בצחוק רק
כדי לבחון את התגובה שלי או שמא הוא באמת רציני.

היה שבוע אחד שבו הרגשתי שהוא באמת רציני ושהוא באמת מעוניין שיקרה ביננו משהו מיני
ונלחצתי.כעסתי עליו ואמרתי לו שבחיים לא אעשה ככה לאהובי כי איני מסוגלת להיות עם
החבר הכי טוב של חבר שלי לשעבר.כל כך כאב לי לשמוע אותו אומר לי שאין צורך שאהובי
יידע מזה.כאב לי על אהובי כי לא מגיע לו חבר כזה שמתייחס אליו בצורה כזו מזלזלת.

לאחר התלבטויות רבות והתייעצויות עם חברים,החלטתי לעשות מעשה...