מלחמת כאב-אהבה

הייתי פעם במלחמה, מלחמה כאובה, אבל היא נגמרה ואי אפשר לחזור אחורה, ואיני מרגישה יותר צורך לחזור כי אני המשכתי בחיי, וכשהמשכתי זה רק חיזק אותי להמשיך הלאה..


זו הייתה אהבה גדולה ובלתי נישגת לנתינה, כי הוא כבר היה שבוי שבוי למישהי אחרת. ואני לא ויתרתי והמשכתי להיאבק במלחמה הזו.


אבל עכשיו אני כבר עזבתי את המלחמה, עזבתי למקום בו יש רק אהבה שפורחת ולא נובלת אהבות ללא מלחמות.


מפני זה אני כרגע בסדר ואיני פצועה יותר, פצעי המלחמה שעברה כבר התרפאו להם והשלימו את החתכים.


עכשיו אני מוקפת בחזרה בסובבים שאוהבים אותי ואני אותם איני לבדי יותר.


לא יותר כאב, לא יותר פגיעות, אני בחרתי לנצח ואני ניצחתי במלחמה הזו , כי השבוי שרציתי לכבוש נשאר שם, נשאר שבוי במלחמה והוא הפסיד, הפסיד אותי כי עכשיו אני כבר חיילת משוחררת..


מזאת שהייתה שלך..