לאהוב אותך...המכתב שבחיים לא תראה

תומר!
אני כבר הגעתי למסקנה שאני לא יודעת מה לעשות איתך...
כל הזמן אתה אומר לי שאתה אוהב אותי ורוצה להיות חבר שלי ואתה לא "תבגוד בי" ושאר דברים כאלה... הבעיה אצלך היא שאתה רק אומר.. אתה אף פעם לא מקיים
סבבה אולי אתה אוהב אותי כמו שאתה אומר אבל עובדה שאמרת לגל שאתה לא רוצה שאנחנו לא חברים כי אתה רוצה להרגיש חופשי ולא בא לך על חברה עכשיו..! אז למה ? למה כל הזמן אתה שואל אותי אם אני רוצה להיות חברה שלך? אני יודעת שזה בקטע של הצחוק כזה אבל כשאהת שואל את זה אני מרגישה שאתה רוצה לשאול את זה ברצינות אבל אתה כנראה מפחד מהמציאות..וזה חבל...אני אומרת לך שאני אוהבת אותך ורק אם אתה מפגר אז אתה לא יכול להבחין בזה..באיך שאני מדברת איתך, מסתכלת עליך, מחייכת אליך ובכלל כשאני איתך, אז אני אוהבת אותך ובאמת, לא בגלל הגוף שלך או משהו כזה כי אני לא בן אז זה הוכחה שאני אוהבת אותך באמת...
כל הזמן שאתה מנסה לגעת בי כזה או רוצה נשיקה אתה שם לב שאני מתרחקת..אבל מה נרהא לך זה בגלל שאני רוצה?? אני פשוט שומרת על הכבוד שלי כי אני לא אחת מהלה שאתה מחרמן או דופק תתחיל להבין את זה.....חשבתי שזה יקרב ביננו זה שאנחנו לא קרובים(פיזית הכוונה) אבל כשאני אומרת לך "לא" אתה מתייחס לזה כאילו דיברת איתי והפנתי לך גב! וזה שני דברים שונים.....אז אני רוצה לשמור על הגוף שלי מה לא טוב בזה?? מה אני יעשה אני לא "נותנת" כמו השאר.....בחיים לא עשיתי משהו עם בן, לא התנשקתי לא כלום ועד שסוף סוף אני מוכנה להתנשק איתך אתה אפילו לא מוכן שאני אהיה היחידה שלך... לא מוכן להתחייב אליי.... אני מצדי אם נהיה חברים אני אפילו לא יפזול על בנים אחרים.....מה בסה"כ ביקשתי? שנהיה חברים, זנאהב רק אחד את השני בגלי כל מיני מהצדד! אתה לא מבין שזה יהיה ככה הכי טוב???
אז הקיצר נשמה שלי אני לא מפסיקה להיות עצובה בגללך..תחשוב על כל מה שאמרתי פה כי נמאס לי כל הזמן לתת לך הזמדנות מחדש ולומר לעצמי "הוא התנשה הוא אוהב אותי באמת"..תקלוט זה נמאססס.....קשה לי בלעדיך אוויר שלי
אוהבת אותך לנצח...