שיר יפה שכתבתי כשהיה משעמם!

כשהכירו בינינו הייתי שמחה


וחשבתי שיש לך את אותה הרגשה


בסוכות היה לי כיף איתך


כי היית איתי ולא איתה


ספרתי דקות עד לפגישה הבאה


וכשלא יצאת החוצה הייתי עצובה


אז למה דמעותיי עכשיו זולגות?


אולי זה פשוט עניין של כבוד?


איך יכולת דבר כזה לעשות?


אמרת שאני מכוערת ושאין לי חברות!!


אז אולי אתה באמת עוד ילד קטן!


כמו שחברותיי אמרו לי פעם


ואם פעם תחשוב עליי אז שתדע


שאני כבר לא אוהבת אותך!


הבנתי איזה מן בן אדם אתה


אך לא נשארתי בודדה


אני אמצא לעצמי מישהו אחר


ועלייך אני פשוט אעדיף לוותר


אתה ממש לא שווה את דמעותיי


ועכשיו אתה נחשב בן אדם מת בעיניי!!!