מכתב שלא תיקראאאא

אותך רציתי בכל דקה ובכל שעה...עליך חשבתי בלי הפסקה...כל שניה מחיי, כל רגע וכל זמן הקדשתי לך אבל זהו אני לא יכולה...ביום שאמרתי "אני רוצה אותך" הרגשתי שירדה לי אבן מהלב הייתי בטוחה שהחלק הקשה עבר וניגמר והכל מאחורי... אבל אחר כך ראיתי שטעיתי, החלק הקשה רק הגיע אלי, התשובה שלך ממנה פחדתי כי לא ידעתי מה היא תהיה...אתה משכת את כל הסיפור הזה שעד היום לא ניגמר ... ואני כבר לא יכולה, לא יכולה להרשות לעצמי להמשיך לרצות אותך.לא יכולה עוד לראות את עינייך, לא יכולה להרגיש את ידיך נוגעות בגופי, הצמרמורות שעולות בי באותן הרגעים גורמות לי להאמין שיש סיכוי שנהיה "אוהבים" אבל אז אני ניזכרת בהרבה דברים לגביך ומבינה שהכל אשליות ושאני ואתה נהיה ביחד עולי רק במחשבות...אנחנו שונים ואולי לא מתאימים, אני לא אחת שמשחקת משחקים, אמרת שאתה מבולבל לא הבנתי ממה תבין שאני כבר לא יכולה להמשיך לחכות לתשובה, כל הזמן הזה שעובר אני רק ניפגעת יותר, לא תיכננתי להיות משחק שתוכל לשחק בו ולא חשבתי שבגללך ירדו הדמעות רק בגלל כמה מחשבות. זהו, אני החלטתי גם אם אני אצטער אני ממשיכה ויהיה מישהו אחר אולי אני מפסידה , אני לא יודעת אבל אני יודעת שהבא שאני אמצא לא יהיה כמוך שימשיך ויפגע בי בלי הפסקה. מצטערת אם אני לא לטעמך ואולי אני לא מספיק טובה אבל להשתנות בשבילך אני לא יכולה...אני אהב אותך תמיד בלי סוף למרות שלא תדע כי תמכתב הזה אף פעם לא תיקרא...