ליבי שבור/חובה להיכנס!!

ליבי כותב לך מילים אך מבין שזה נגמר..



אתה לא תחזור לא משנה מה אומר ראשי..



אומר לי לא לכתוב..



וליבי אומר לי לאהוב..



ורק נפשי מבקשת שקט..



כמה עוד אוכל לכאוב..



מנסה לא לחשוב עלייך ומעסיקה את עצמי בשטיות..



אפילו שאני מסתכלת על התמונות פתאום יורדות לי הדמעות..



יותר מדי אנשים היו מסביבנוו..



יותר מדיי היו נגדנו כנראה שלא נועדנו..



וכך הלכנו לדרכים אחרות..



מעולם לא הייתי אני כמו שהייתי איתך..



לא הכרתי את הצד הזה שבי עד שהכרתי אותך..



כואב לי לדעת שקיבלנו את הגזרה..



כואב לי לדעת שאתה לא עצוב..



למה אני כואבת?ואיפה היא אותה אהבה:@?!



תגיבו נשמות שלי:**