לוולודיה אהובתי הבלתי הבלתי אפשרית

לוולודיה האהובי


 


אני אפילו לא יודעת ממה כדאי לי להתחיל. יכולתי לכתוב לך לאיי סי או שפשוט להתקשר עליך אבל...ת'אמת שפשוט לא הייתה לי אומץ. יותר מדי פעם צחקת עלי...יותר מדי פעם אני בכיתי בגללך...


 


אתה היית אהבתי הראשונה והאחרונה בחיים האלו ואתה...צחקת לי בפרצוף...קראת לי מכוערת. למה? כי אנחנו אויבים...לפחות בפני החברה. ולך הכי איכפת ממה שיגידו עלינו. ילד קטן מפונק...אז למה אני כל כך אוהבת אותך?! אני אני יחידה אהבתי אותך באמת אם כל היתרונות והחיסרונות שלך הייתי מוכנה לסלוח לך ת'הכל וסלחתי...הייתי מוכנה להכל בשבילך הייתי מוכנה להביא לך ירח מהשמיים רק שתיהיה איתי.


 


וגם אתה אהבת מאמי...ואל תגיד שלא, את אהבה אמיתית רואים ואני ראיתי אותה בעינייך. פשוט היית תינוקי מדי. אתה יודע כבר לילה חמישי שאני חולמת עליך...שאתה מחבק אותי מנשק...ואחר כך מתעוררת ומתחילה לבכות בקול. אם רק היית יודע איזו פצעים השארת בליבי אולי היית נותן לי סיכוי.


 


אבל אתה לא תראה...אני נשבעת לך אתה בחיים לא תראה אותי בוכה...ולהגיד לך למה? כי גם ככה בחיים לא אראה אותך. אולי אני אמות...אולי...היום רציתי להתאבד...אבל אהבתי תשאר איתך לנצח.


תמיד שלך


ורוניקה