בחיוך כובש את כולן/מאוהבת-בסבל

בבוקר קמה, מחפשת את את דמותך


רואה מיטה ריקה, בוהה בתמונתך


נזכרת בימים שהיית שלי, שאותי עטפת בחיבוקים


ואת ליבי בנישוקים


כמה אושר, כמה שמחה הייתה לי כשהייתי איתך..


עכשיו אני פה בודדה רואה מולי את חיוכך


חיוך, חיוך גמלי היה, היה כשהייתי איתך, צמודה לגופך


כשראשי לא היה מלא בזכרונות וגעגועים..


מביטה בכוכבים, עכשיו הם ישנים


הם כבר לא מחייכים, לא אלינו, כבר לא איתנו


כוכבים מחייכים לאוהבים


כוכבים קורצים גם לנאהבים


עכשיו אתה איתה, צוחק..רוקד, אך בתוך ליבך->עוד כואב


למה אתה עושה לה רע? למה היופי דווקא אותך כבש?


למה אתה ככה  מאכזב? נותן לכל אחת בך להתאהב


ולמה את כולן אתה מרמה? ולמה יש לך אופי שכזה?


למה דווקא אתה?


בחיוך כובש את כולן.