~|~|~|~|~נשמת* שמעה זאת....!התמ!טטה...~|~|~|~|~

ואני עצובה בלעדיך


מתגעגעת למאור עיניך....ללובן פניך


לא מפסיקה עליך לחשוב


וזה בלב עושה לי לא טוב


אתה אליי יותר מדיי קרוב


וזה גורם לי למכאוב..


לראות אותך איתה, שלה..


נושק רק לה...מלטף עורה..


עושה לי חשק כמו ילדה


לבכות ללא סוף... ללא התחלה..


למה אתה עושה בכוונה?


למה אתה שומר לי טינה?


למה אתה לא נותן לי לחיות את חיי בשקט?


אתה לא שומע את נשמת אפי זועקת!?


אתה לא מבין עד כמה היא כואבת!?


למה אתה לא שומע בקולה!?


אתה תמיד עומד ממש מולה!


מתגרה בה ולוחש


והיא חושבת שהכל באמת יתממש


ואז לה בפנים מתנפצת


הבועה הנוצצת - האשלייה שלך שנועצת


נועצת בה מבט יהיר


מבלי לדעת...מבלי להכיר


כואב לי לשמוע שחיבקת אותה


נשמתי שמעה זאת...והתמוטטה....!