לבחור שהיה אהובי זמן קצר מדי

יפה שלי, תמיד התקשיתי לכתוב לך. לא בגלל שלא הרגשתי אלא בגלל שלא ידעתי לתאר את ההרגשה. עכשיו כשאנחנו לחוד, סיימת בי"ס וכל אחד מאיתנו פנה לדרכו שלו- התפנתי לכתוב לך כמה מילים. בוא נתחיל מהעובדה ששינית אותי. בניגוד למה שתמיד אמרת - שאני זאת שהפכתי אותך לבנאדם שיותר בטוח בעצמו, בנאדם שמסוגל לעמוד על במה כמו שעשית אתמול בטקס הסיום שלך, אני חושבת שגם לך הייתה השפעה לא מעטה עליי. כנראה שהחזרת לי את האמונה באהבה אמיתית, כנה שפשוט מרגישה נכון.


לא רוצה להגיד שהיית מושלם, אבל כל פעם הפתעת אותי מחדש בהתחשבות שלך בי גם כשפגעתי בך. תמיד אשאר חייבת לך על כל הרגעים האלה, שחשבתי שהנה נגמר ואתה נלחמת בשבילי פעם אחרי פעם. כשכתבת לי אתמול בהודעה שלא אשכח אותך רציתי להגיד לך שזה לא יקרה אף פעם. לא ארצה ולא אוכל לשכוח אותך.


היית פשוט אידיאל בשבילי. ההתנהגות שלך, הרכות שלך, ההתחשבות, האיכפתיות ועוד עשרות תכונות שלא הייתי יכולה להכניס במקום הקטן הזה גם אם הייתי מאוד מתאמצת... גרמת לי להאמין שוב. להאמין בעצמי, לבטוח, לימדת אותי הכל מחדש בכל פעם שאמרת שאני יפה. אתה היפה מבין שנינו. יפה לא רק מבחוץ אלא גם ובעיקר מבפנים. זה היופי האמיתי שלצערי לא ניחנתי בו כשזה נוגע אליך. לנצח אשאר חייבת לך על כל מה שעשית עבורי. עכשיו אני מאמינה, יש עדיין אנשים שבשבילם שווה לאהוב ושווה גם לאהוב ואז לאבד. כי זה מה שהבנתי איתך. אני לא מצטערת על רגע אחד שהייתי איתך למרות הסיום הכואב כל כך. הייתי מעדיפה שיכאב לי מאשר לא להיות איתך בכלל.


אהובי, אף פעם לא אשכח אותך, אתה תשאר הזיכרון הכי מתוק והכי אמיתי שלי. תמיד אשאר שלך ואולי יום אחד כששנינו נהיה יותר בשלים- אולי אז אני ואתה נהיה ביחד. עד אז אני אתגעגע אליך.. שלך תמיד, אלכס'