הבלונדיני שלי..חלק ט'ז

"וחכיתי... וחיכיתיי... וחכיתיייי....

ופיתום הרגשתי שמישו מכסה לי את העיניים..

ישר ידעתי מיזה...

זה בן........................"

אבל החלטתי לשחק אותה ראש קטן שמתי את הידיים שלי על שלו מנסה להוריד אותם מהעיניים
שלי.. רק מ-נ-ס-ה למה הוא לא נתן לי להוריד את הידיים שלו... חזק החיה הזהה!!

"מיזה???" אמרתי..

"מה את לא יודעת?"

"לא!! אולי תדבר כבר?!" אמרתי כולי בעצבים...

"מה את לא יודעת?" הוא חזר ושאל...

"אני תכף נותנת לך בעיטה אם אתה לא אומר לי מיזה!!!!"

"חחחחח דפוקה זה אני..." הוא הוריד את הידיים שלו ואני הסתובבתי אליו... הסתכלתי
עליו.. והוא עליי.. והייתה בינינו שתיקה לאיזה 5 דקות בערך... עד שהחלטתי להגיד
משו...

"אז זה אתה שכתב לי ת'מכתב?"

"כן... לא ניחשת?"

"ת'אמת לא..."

"וואלה.."

"אזז.. מה רצית??" שאלתי...

"סתם... לראות אותך..."

לא היה לי כוח אליו... עד שקצת שכחתי אותו בזכות הנשיקה של ערן הוא מופיע לי שוב?!
למה זה קורה לייי????? הסתובבתי והתחלתי ללכת משם...הוא בא אחריי תפס לי את היד
הצמיד אותי אליו ואמר.."שכחתי להגיד לך תודה על אתמול בערב... אם לא את אנלא יודע
מה היה קורה לי..."

"זה בסדר..."

"באמת תודה.. שגם שהתקשרת לאח שלי ולקחת אותי במונית.. תודה!!" הוא חזר ואמר..

"זה בסדר!! באמת.. רק אל תהפוך את זה להרגל... אם אתה צריך שומר ראש תשכור לך
אחד..."

"חחחח..." שוב שתיקה...

"זהו אז אני יכולה ללכת?" אמרתי וקיוויתי שהוא ישחרר אותי מהצורה שבה הוא תפס אותי
ביד כי זה כבר התחיל לכאוב...

"לא יש עוד משו..." הוא אמר...

"מה יש...?" שאלתי.. ופיתום הרגשתי אותו משחרר את האחיזה שלו מהיד שלי...

ומעביר את שתי הידיים שלו למותניים שלי.. מחבק אותי אליו ואומר לי.."נשאר רק עוד
דבר אחד....." אני הסתכלתי עליו במבט של בבקשה אל תעשה את זההה!! עד שהתחלתי לשכוח
אותךך!! אל תנשק אותייי!! רציתי לצרוח.. אבל גם רציתי לתפוס אותו ולהדביק לו נשיקה
שהוא לא ישכח בחייםםם!!!!

לא התנגדתי... הוא התקרב יותר ויותר.. עד שהאף שלי כבר נגע בשלו.. עוד שנייה
והשפתיים המושלמות האלה שלו ינשקו אותי.........



פיתום צילצווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווול!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!



הוא נבהל.. והתרחק מעט ואני אמרתי לו "יש צלצול אני לא רוצה לאחר לכיתה.." והתנתקתי
ממנו והתחלתי ללכת..

הסתובבתי רק שכבר הייתי בתוך הכיתה וקלטתי אותו מרחוק עם המבט הלא מבין שלו.. 'בטח
הוא לא מבין מה קרה לי...' חשבתי לעצמי... חייכתי לעצמי.. 'יופי דניאל!! שיחקת
אותה..!!'

והלכתי להתיישב במקום שלי...



שיעור חשבווווווווווווווווווווווווון!!!

אמאלההה!! מזה התרגיל הזה.????????

אני הגעתי למסקנה ששיעורי חשובון נועדו לאמלל לתלמידים את החיים.. ואני
רצינייתת!!!!!!



פיתום שמעתי קול מאחורי.. "פסס דניאל....!" הסתובבתי.. זאת הייתה שני שהעבירה לי
פתק.....

פתחתי את הפתק....



"זה לא יישאר ככה... אני מבטיחה לך שזה לא יישאר ככה!! הבנזונה הזה לא התקשר אליי
היום הוא עוד ישלם על זההה!!!!

קורל..



מה?? מה קרה לה???

תלשתי חתיכת דף מהמחברת וכתבתי לה...

קורל מה נדפקת??! מי בנזונה?? מה קרהה??. טוב שאת מעדכנת אותי...

גם אני אוהבת אותך...

דניאל...



נתתי לשני שתעביר לה ת'פתק...

קורל קראה וחייכה.. התסכלה עליי במבט של אוווווווווופססס.... ועשתה לי סימן עם היד
שהיא תדבר איתי אחר כך...



לא היה לי כוח לשיעור חשבון אז אמרתי למורה שאני לא מרגישה טוב ויצאתי ל"אחות"...

הסתובבתי בבצפר והיה לי משעמם אז החלטתי להוציא את ערן מהשיעור..... (טוב נווו אז
התגעגעתי אליו קצתת.....)

הלכתי לכיתה שלו.. ודפקתי על הדלת... ושהמורה אמרה לי להיכנס נכנסתי... כמו ילדה
טובה.. (כ-מ-ו!) המורה הייתה מורה שלא הכרתי...הסתכלתי על כל הכיתה והעיניים שלי
הסתובבו כדי לחפש את ערן... בסוף מצאתי אותו והייתי
בשווווווווווווווווווווווווווווק ממה שראיתי...

כל הכיתה הייתה ברעש.. (כנראה הייתה להם מורה מחליפה או משו...) ערן ישב שם והתחבק
לו עם איזה כונפה אחת שבטוווח תקבל ממני מכות אחר כך... ושהוא קלט שאני בכיתה שלו
הוא הוריד ממנה את היד ומיהר לקרוא לי... ואני לא עניתי...

המורה אמרה.."כן בבקשה מה רצית חמודה?"

עכשיו התחרטתי שאני רוצה בכלל להוציא את החרא הזה מהשיעור.. הוא כל כך נהנה מה שאני
יפריע לו???

אז אמרתי... "את המורה רונית??"

"לא.. חמודה... אני דקלה..."

"אההה.. טוב אז סליחה..."

"לא נורא לא קרה כלום.." אמרה לי המורה..

כולם חזרו לעיסוקים שלהם ואני יצאתי מהכיתה.. שסגרתי את הדלת ישר מישו פתח אותה...

לא הסתובבתי בכלל לראות מיזה אבל אחרי שנייה כבר הבנתי מיזה..

"דניאאאאאאאללל..." ערן קרא לי...

לא עניתי...

"דניאלללללללללללללל..." הוא ניסה שוב...

עד שהוא השיג אותי וחיבק אותי...

נתן לי נשיקה קטנה בפה ואמר "מה את לא שומעת שקוראים לך?"

"לא!!!" עניתי בכעס..

"מה קרה?"

"כלום!! תעזוב אותיי!!"

"לא רוצה...(אמר והידק את החיבוק שלו עד שבקושי יכולתי לזוז...)מה תעשי לי..?" הוא
המשיך להתגרות בי!!! כאילו לא עיצבן אותי מספיקק!!!

"את זה!!" נתתי לו כזאתי בעיטה ל*** או בשפה יותר מנומסת.. לאשכים... והשארתי אותו
מתקפל על הריצפה וצועק מכאבים...

ואני המשכתי ללכת לי באיזי לכיוון הכיתה שלי...

המשכתי במסדרון...

וירדתי במדרגות לאט לאט עם חיוך מאוזן לאוזן ומרוצה מעצמי... 'שילמד לא להתעסק איתי
הדפקט הזהה!!!' חשבתי לעצמי...

פיתום הרגשתי מישו תופס אותי חזק ביד (אבל חזקקקקק!!)

הסתובבתי.. זה היה ערןן!! הוא היה אדום וכועסססססססס!!! הוא הצמיד אותי לקירררר
ותפס אותי חזק בפנייםם!!!!

"מה אתה חושב שאתה עושהההה?!!" צרחתי עליווו!!

"מה את חשבת ברגע שנתת לי ת'בעיטה הזאת!!!!! העברת אותי ברית מילה מחדשש!!!!!"

"מצויין!!"

"מה מצויין?!"

"מצויין-מילה בעברית שפרושה טוב מאווד!!!! נהדר!! נפלא!! פנטסטיי!!!" אמרתי לו
בזילזול..

"משוגעת.." הוא אמר.. "אם לא היית בחורה הייתי מפרק לך ת'פרצוף עכשיוו!!!!" אמר
ונעשה כולו אדום ותפס אותיי ממש חזק שזה כבר הכאיב ליי!!!!!

"נו תפרק!!!!!" אמרתי לו..

"אל תעצבני אותי למה אני מסוגל!!"

"נו תרביץ לי נראה אותךךך!!!" אמרתי לו כולי רועדת וחיכיתי לתגובה...

"אני דווקא חשבתי על משו יותר טוב..." הוא אמר..

ועוד לפני שהספקתי להבין מה קורה הוא נתן לי כזאת נשיקה שכולי הסתחררתייייי!!!

הוא שיחרר את היד שלי שכבר כאבה מהאחיזה שלו... וגם את הפנים שלי ופשוט חיבק
אותי...

ואני נסחפתי אחרי וחיבקתי אותו והתנשקנו...
איייייייייייייייייייייייייימממממממממממאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאללללללללללללללללללללהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

הוא לא נישק אותי הוא א-כ-ל לי ת'פההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אחחח אמא בחיים לא הייתה לי כזאת נשיקה!!! מאיפה הוא למד לנשק ככהההה?!!!!!

חיבקתי אותו יותר חזק ונתתי לו ת'נשיקה של החיים שליייייייייייייי!!!!! נסחפתי
אחריווו!!!



אחרי איזה 10 דקות משו כזה התנתקתי ממנו... ואז סופסוף נשמתי.... אחרי כמה שניות
הסתכלנו אחד על השני וצחקנו...

שסיימנו לצחוק הוא אמר לי... "אחלה ידידים אנחנו מה...?"

"באסט פרייינד!!!"עניתי..

"חחחח..."

"חחחח.."

"אני חייבת לשאול אותך משו.."

"חופשיי בובה..."

"מאיפה למדת לנשק ככה?????"

"חחח... יש לי מורה טובה..."

"חחח חנפן!!"

"חחח...בואי שנייה.. אני חושב שיש לך משו פה בפה הזה שמציק לי..."

"מה בדיוק מצ...." לא הספקתי לסיים וכבר נסחפתי לעוד נשיקה... אבל היא הייתה נשיקה
של דקה... שסיימנו הוא אמר..."זהו.. תיקנתי את הבעיה..."

"חחחח... מטומטם..!!" התקרבנו שוב... ואז צלצל הפלא שלי.. הודעה..!!

התנתקתי ממנו והסתובבתי לראות ממי ההודעה.. הוא חיבק אותי מאחורה ואני קראתי את
ההודעה.. מקורל כמובן!!!

"תגידי י'חולה לאן נעלמת לייי??? תחזרי מהר לכיתההה!!!! קורל.."



הסתכלתי בשעון שבפלא שלי וראיתי שעברו כבר 20 דקות מאז שיצאתי ועוד רבע שעה נגמר
השיעור!!! וואי איך איבדתי את תחושת הזמןןן!!!!!! טוב נו.. איך אפשר לא...?!

הכנסתי את הפלא לכיס והסתובבתי לכיוון ערן...

"ערנוש אני חייבת לרוץ.."

"מה קרה סופרמן?? מקרה חרום??"

"אם כבר סופר וומן... וכן.. אני צריכה לחזור לכיתה!!! נסחפתי קצת פה..."

"חחח אוקיי.."

"טוב אז ביי..." התרוממתי על קצות האצבעות ונתתי לו נשיקה בפה.. "ביי.." אמרתי..


"ביי.." הוא אמר...

המשכתי לרדת במדרגות ובדיוק שהגעתי למדרגה האחרונה שמעתי את ערן מאחוריי...

"בטח ביי.. נראה לך שאני ייתן לך ללכת ככה??"

"י'מפגר הפחדת אותיי!!! ואני ממש צריכה לחזור לכיתה.."

"טוב אבל את לא תשאירי אותי ככה נכון?"

"ככה איך??"

"ככה בלי נשיקה..."

חייכתיי..

קפצתי עליו ונתתי לו עוד נשיקה.. אבל הפעם החלטתי שאני מפסיקה באמצע...משאירה אותו
עם טעם של עוד... שיתגעגע אליי קצת.. מה יש?!

נישקתי אותו ונישקתי אותו ונישקתי אותו ואז שהוא התחיל לחבק אותי השתחררתי ממנו...


"ביי.." אמרתי והשארתי אותו מהופנט...

שלחתי לו נשיקה באוויר וחזרתי לכיתה...

שנכנסתי כולם הסתכלו עליי ואז חזרו למחברות שלהם...

וקורל ישר קלטה אותי ואמרה "המורה דניאל יכולה לשבת לידי???"

"כן... רק רגע... דניאל גשי לפה..."

באתי...

"איך את מרגישה??" שאלה אותי המורה...

"יותר טוב..."

"יופי אני שמחה... עכשיו שבי ותתחילי לעבוד..."

"הלכתי לכיוון של המקום שלי לקחת את הספרים ואמרתי שהמורה בטח מסוממת אם היא מרשה
שאני וקורל "נעבוד" ביחד!! חח... אבל מה אכפת לי?! זה בטח מזקנה....

"ובלי דיבוריייייייייייייייייייים!!!" שמעתי אותה צועקת מאחורי..

"כן המפקדת!!" עניתי... והתיישבתי ליד קורל...

"נו.. לאן הלכת??" שאלה אותי קורל...

"קורל אני מבולבלת.."

"מה מה יש?"

"יש שאני יודעת כמעט בטוח שאני אוהבת את.."

"את מי.? את בן?" שאלה קורל כאילו היא לא יודעת!!!

"כן.. שששש.. אל תגרמי לי להגיד את זה!! ממילא הוא לא שם עליי..."

"אלייייייייייייייק!!!" פלטה קורל צעקה לאוויר..!!

המורה הסתכלה עלינו.. כמו כל הכיתה...

ואני הייתי חייבת לבוא בהברקה אם אנלא רוצה לחזור למקום שלי...

"היית מתה!!! אמרתי לקורל.. 2 כפול 7 זה 14 לא 18 י'אבלהה!!!"

"אופסס!! התבלבלתי..." קורל שיתפה איתי פעולה והחניקה חיוך...

המורה נשמה לרווחה והתלמידים חזרו לעיסוקיים וכך גם אני וקורל...

"מטומטמת!!! אולי פעם הבאה במקום שתוציאי את הגרון שלך בצעקות אני יביא לך מגפון???
או רמקול??? תעמדי על השולחן ותכריזי כל מה שאני מספרת לך..?? מה את אומרת???"

"חחחחח טיפשה זה היה בטעותתת!!!!"

"יופי אז עכשיו תשתקי ותני לי לספר לך לפני שאני מתפוצצת!!!!"

"דברי.."

"קיצור.. זוכרת את ערן? ערן שהוא בשכבה שלנו? והיינו ביחד במועדון אתמול במסיבה?"


"אההה כן.. זה שהתנשקת איתו?? חתיך אם מותר לי לציין!!"

"אסור!!! עכשיו שמעי... במסיבה הוא גילה שאני אוהבת את.."

"בן.."

"כן אותו... ואז החלטנו להיות באסט פרינד..."

"נו אז סבבה.."

"לא סבבה!! תשתקי ותקשיבי..!!"

"מקשיבה!!!"

"אז היום שהוא הוציא אותי מהשיעור נכון?"

"נכון.."

"אז דברים הובילו לדברים ואז התנשקנו שוב..."

"מה?????????????" קורל החניקה צעקה...

שוב כולם הסתובבו אבל שתינו חייכנו לכיתה כאילו כלום לא קרה וכולם הסתובבו חזרה
למחברות שלהם..

"מהההההה????" חזרה על עצמה קורל בלחש...

"אמההה!!! מה ששמעת.. התנשקנו...."

"וואלה? נו ואיך היה..?" "וואו!! זה היה משו קשה לתיאור...הוא מנשק טוב המנייאק
הקטן..."

"חחח נו ואיפה הבעיה פה..?"

"איפה לא?!!?!?!?!" כמעט צרחתי עליה!!! "אל תשכחי שאנחנו ר-ק ידידים... ושאני אוהבת
את..."

"ב-ן!! נו כן אבל מזה קשור?? תיהיו יזיזים..."

"בטחח!!! רגעעע... מה אני נראית לך?? נערת ליווי???"

"חחחחחח עכשיו שאת אומרת את זה את באמת מתחילה להזכיר לי אחת....."

עשיתי פרצוף עצבני כאילו אני עוד שנייה קופצת עליה והיא מיהרה לומר..

"סתםםם סתםםם כפרה עלייך!!! רק את נערת ליווי.. מה אני יגיד לך..."

חייכתי...

"מה אני יעשה?" שאלתי...

"מה את ככה בגלל נשיקה אחת קטנה?"

"לא אחת...כמה..."

"מה כמה?"

"כן.. שיצאתי עכשיו.. אז..." סיפרתי לה ש"תפסתי" אותו מתחרמן על איזה אחת ואחר כך
הרבצתי לו והוא רצה להרביץ לי ובסוף נמשכנו לנשיקה אחת גדולה...

"....וזאת לא הייתה נשיקה קטנה... הוא בלעעע אותיי!! אני אומרת לך קורל אני פשוט
נמשכת אליו... ושהוא נוגע בי אני לא יכולה להגיד לו לא!! אבל אני עדיין אוהבת
את..."

"ב-ןןןןן!! תראי אני מבינה אותך...(זאתי משו איתה!! היא מבינה בהכל!!! מרוב שהיו לה
כל כך הרבה בנים שאהבו אותה בחיים היא כבר יודעת על כל דבר באהבה...) ..אין דבר רע
לאהוב מישו אחר ולהימשך לידיד שלך... את נמשכת אליו!! סוו וואת?!"

"לא יודעת.. אני מרגישה שאני רוצה שזה לא יקרה כל הנשיקות האלה... אבל שהוא מחבק
אותי ונוגע בי אני פשוט רוצה אותו שאני לא יכולה לגיד לו לא..."

"אז אל תגידי לו לא..."

"נו ומה אני יעשה??"

"מה שעשית עד עכשיו.. זה לא חטא להתנשק מדי פעם עם בנים.. חוצמיזה אמרת שבן לא שם
עלייך לא???"

"נכון.."

"אז מצויין!! תשכחי ממנו ותנסי לאהוב את העידו הזה.."

"ערן!!" תיקנתי אותה...

"אותו דבר!!"

"את אומרת את זה כאילו שזה קל..."

"זה באמת קל!!! פשוט תשכחי מאחד ותתחילי עם השני..."

"עכשיו שאת אומרת את זה זה באמת נשמע קל.."

"חחחחח...אהה ושכחתי לשאול אותך.." אמרה פיתום קורל..

"מיזה היה בסוף המעריץ האלמוני שלך?!"



פיתום היה צלצוווווווווווווווווולל!!!!!!!

ה-פ-ס-ק-ה!!!

'אני ח-י-י-ב-ת אוויררר!!!!!!' חשבתי לעצמי...



"הלוווווווו?? את שם??????" שאלה קורל..

"כן.. מה?"

"לא סיפרת לי מיזה המעריץ האלמוני שלך...."

"בן..." אמרתי ויצאתי להפסקה................................