צליל השבר

רום, ארטיק, אהובי...


קצת קשה לי להבין מעצמי איך אני אמורה לקרוא לך, לכנות אותך. אני מניחה שאם הייתי בטוחה יותר ופואטית יותר, הייתי מכנה אותך "עולמי".אין לי מושג אם המצב בינינו היה שונה לולא היכרתי את אמיל. הוא אכן הרס בי משהו שאני עדיין בשלבים הראשונים של להאמין שאני יכולה להשיב בי.


אני מתגעגעת אליך. לא עברה שנייה מאז שהגעת למשרד שלי בפעם השנייה שלא חשבתי עליך. הייתי כל כך מסונוורת שהדבר היחיד שהעפיל על האור שלך הייתה המחשבה על דני ובסוף אותו יום חשבתי בתומי שדני הוא הסיבה היחידה בשבילנו לא לחזור להיות יחד. לפני אותה פגישה בכלל לא ידעתי שאני רוצה לשוב להיות שלך ואילו אחריה, לא ידעתי כל דבר אחר מלבד זאת.


ביקשת ממני היום את הדבר האבסורדי והקשה ביותר שנתבקשתי אי פעם - להישאר כידידה בחיים שלך ולסבול מהצד את הקשר החדש שנרקם בינך לבינה. באמת חשבת שאני אסכים? יתרה מזאת, באמת חשבת שאוכל? אני לא יודעת אם אני אוהבת או לא אבל מה שאני מרגישה כלפייך הוא הרגש החזר ביותר שידעתי מכל תערובת הרגשות.


כל היום עברו בי תמונות שלנו: חוזרים אליי הביתה אחרי יציאה, כשאני יושבת עליך אצלך בחדר מפתיעה אותך בשאלה ישירה. חשבתצי על איך שהשענת את הראש שלך על הירכיים שלי ביום שבאת למשרד שלי ואיך שלא יכולתי להתאפק ולא לגעת בך וכמעט נשברתי לטובת הרצון והצורך לנשק אותך. אני מתגעגעת לנשיקות, לשפתיים שלך. כואבת לי המחשבה שאני לא אזכה לזה שוב. כואב כל כך חזק בלב שהכאב הופך פיסי. אני רוצה אותך על הדברים הקטנים והיפים שגורמים לי להעריץ אותך, אלו שגורמים לי לכאוב אם מישהו אומר משהו רע הנוגע לך או אלינו אבל קשה לקבל שאין יותר אנחנו.


למה היית צריך לומר לי שידעת שאנחנו עוד נשוב? אני לא רוצה אותך רק לעתיד. למה לומר לי שאתה מתגעגע אליי דווקא אחרי ההבהרה שאתה לא שלי?


אני האדם הגרוע ביותר עבורך. אני יודעת את זה ולכן אני נותנת לך לפש אושר עם אחרת אבל יש בי את האנוכיות ואני מודה שאני מקווה שתחזור אליי. אני רוצה לבקש ממך נשיקה אחרונה ואולי אפילו לילה אחרון ושונה ומיוחד יותר אבל אני לא יכולה לעשות זאת לך ולה ולי. לילה אחד לעולם לא ירווה את הצימאון שיש לי כלפיך. אני מניחה שנשוב לקשר ביום מן הימים בהתאם לנטייה שלנו ואני מקווה שעד אז אני אשתנה סוף סוף ואהיה נכונה בשבילך. אני רוצה שתהיה מאושר וכיום אני יודעת שאני לא אוכל לתת לך את האושר המקסימלי. אז תודה שגרמת לי להבין את בזבוז הזמן במערכת שלי עם דני ותודה ששימשת לי דוגמה למה שאני בחיים ולסוג השלמות בין שניים שאליה אני אמורה לשאוף ואשר תוכל לעשות אותי מאושרת.


עם תקווה שאני לא אשבר ואתה לא תקבל את המכתב הזה, אני רוצה לומר - בין אם נכון או לא - שאני אוהבת אותך עד כמה שלב אנושי מסוגל ושאני צריכה אותך וקשורה אלייך כאוויר לנשימה.


אז תהיה מאושר, מלאך שלי, כי זה המינימום שתוכל לתת לי תמורת הוויתור על האנוכיות.