כנסו רק אחד מהם שלי והשאר? הכי נכונים שיש...

פתגם שלי לא משהו אבל זו ההרגשה שלי..



יושבת כאן.. המקום שבו נפגשנו..

ממשיכה לשם במקום שבו אהבנו...

לעולם לא אשכח את הרגע את הדקה שנישקתי לך

ואמרתי: אני אוהבת אותך...

מנסה לשכוח הכל אך הלב לא נותן

וריח נישאר...והלב כבר דאך..

ושושב אותן דמעות זולגות בשקט..

לאט..צועקת אליך אבל אף אחד לא ישמע

כלום לא עוזר לעולם לא תבין..

בחיים לא תדע כמה שאני אוהבת אותך..

עכשיו ול=נ=צ=ח!!!





ועכשיו המוכרים העצובים אבל הכי נכונים...:



הדרך הכי קשה להתגעגע זה להיות אתו ולדעת שהוא לעולם לא יהיה שלך..





יושבת איתך וחושבת עליו

רואה את עינך וניזכרת בעניו

מביטה בך ומדמיינת אותו

מנשקת אותך ורואה את פרצופו

אוהבת אותך ומאוהבת בו





זה כואב לאהוב מישהו שלא אוהב אותך חזרה..

אבל מה שיותר כואב זה לאהוב מישהו

ושבחיים לא יהיה לך את האומץ להגיד לו את זה..





הזמן לא מרפא הוא רק נותן לנו להתרגל למציאות החדשה...









כשרואה אותך הכל חוזר...

מנסה לשכוח אותך וזה לא עוזר...

כשאני עם אחר דמותך עולה...

והכל חוזר לי כמו אשליה...

כל הזמן אותן התמונות של נשיקה אחרונה

עולות לי בחזרה...

כל יום בוכה למרות שהבטחתי שדי

שזהו! זה נגמר...

הכל עבר...

כך המוח חושב אך הלב מתנגד...

ללב יש עוד תקוות של נשיקה לכמה שניות!

לגעת בידיך הרכות...

ללטף אותך רק עוד פעם.!!

לנשק אותך שוב כמו פעם..

אלוהים תשנה את אילו החיים!

שנהיה ממש כמו אז..

כשהיינו מאושרים.!







את ישנה וגם הוא במיטה אבל לא בשלך

חולמת עליו וטוב לך עכשיו

ולו אם אחרת,את מזכירה לי שלכת..

כשאת נופלת שותקת את כול הזמן חולמת

והוא קם..

אם הוא יילך את תבכי לך ..והוא לעולם לא יידע מה קרה.

את ישנה וגם הוא במיטה אבל לא בשלך..







אם תלכו תראו אותה .. את אותה ילדה קטנה וחמודה

ילדה כול כך יפה אם לב של מלאך אבל אם עניים עצובות

עצובות כול כך...בגלל בחור ששבר לה את הלב ומאז?..

היא כבר לא יכלה להתאהב..היא סגרה את לבה חייה לה לבדה..

לא רצתה להתאהב לעולם..

האהבה פגעה בה נואשות ימים ישבה ובכתה בלילות

רצתה אותו אהבה ,אהבה כול כך אבל הוא עזב הוא הלך...

ומאז אותה ילדה קטנה וחמודה הפכה קרירה לבה נהיה לאבן

אין בה יותר רגשות אין חלומות ולא תקוות

היו כאלה שניסו להכניס בה אהבה אבל היא נשארה בשלה..

"ילדה תתעוררי יש עוד חיים לא חסר בניםם...!"

אך היא לא שומעת..היא נשכבה לה על המיטה שבורה מאהבה

עצמה את העניים.. ומאז היא בשמיים..

אבל למה עדיין יש בעניה דמעה למה היא לא מפסיקה

למה היא עוד בוכה?....





הלב רוצה להגיד את מה שהלב יודע שאסור

והראש יודע את האמת.. האמת שהורסת אותי





זהוו.. בנות סיימתי אני יודעת שזה חרוש אבל נכון וכזה יפה...!!!

אוףף.. אני כול כך אוהבת אותוו...=[[[