הוא פגע בי כל כך..סלחתי..ושוב נפגעתי..כאב עד מוות

זה התחיל אז..רק לפני שנה..הוא התחיל איתי...שונה מכולם...עוד לא הצלחתי להבין במה שונה..אבל שונה הוא כן..אני לא אחת שקשה לה להתאהב..ובטח שלא בו.. הוא רצה להכנס לקשר..לא אהבתי אותו לגמרי..אולי קצת..אבל רציתי לנסות.. למה לא?חשבתי..אז הסכמתי..זה לא שאהבתי אותו..אולי קצת..אז היינו יחד..לא חברים.."בקטע" שכזה..בתקופה הזאת התאהבתי בו..הרי אומרים שאהבה זה לא הראש בוחר..אלא הלב!הוא אמר שאוהב אותי..האמנתי רק מהפחד שהאבד אותו..אבל בלב לא האמנתי לו..יום אחד רבנו.. והיתה שתיקה..שתיקה ארוכה..שתיקה של כאב..הוא לא כתב..לא דבר..וגמני לא..מאז נותק הקשר..לא נראה היה לי שזה הפריע לו בכלל לאומתי שלא הפסקתי לבכות,בכל מקום שעברתי רק בכיתי.. היתי פגועה כל כך..הסתכלתי בראי-בעינים של עצמי..שנאתי את עצמי..את מי שאני.. הוצאתי מהמגירה רעל ובלעתי..כמו שיכורה נפלתי על הריצפה לא מפסיקה לבכות ומרוב בכי נרדמתי..שבועים לא דברנו..אולי זה נשמע לא הרבה..אבל זה עבר עלי כמו נצח.. ואז כתבתי לו..הוא לא ענה..אבל הוא היה שם..ידעתי!!ואז הבנתי סופית שאבדתי אותו..וזה כאב לי המון..ידיד שלי התכתב איתו..ברר מה קורה איתו..ומסתבר שהוא לא רוצה אותי עוד..הוא התאהב בילדה מהכיתה שלו..היתה לי שנאה בלב..שנאה עצומה שלא נגמרה..אין סופית.. אבל גם אהבה..אהבה שהיתה כל כך כואבת..למחרת השלמנו..הוא לא ידע שאני יודעת עליה..על הילדה מהכיתה שלו..הוא רק אמר שהוא מעדיף שנהיה ידידים..שתקתי..ומאז נתקנו קשר,חצי מהלב שלי נשבר בגללו..אבל עם הזמן חזרתי לעצמי..ופתאום..נכנסתי למשבר גדול מכל הבחינות.. והוא רצה לדבר בטלפון..בתור ידיד כמובן לעודד אותי..לא היתה לי בעיה כיוון שכבר לא אהבתי אותו..או שככה חשבתי..צחקנו המון בטלפון..והוא גם ספר לי על ההיא מכיתתו.. אני שתקתי המון..התאפקתי שלא לבכות..כי זה כאב לי!!! בסוף השיחה התכתבנו באינטרנט.. ונזכרנו בכל מה שהיה ביננו.. לא יודעת למה..אבל הוא רצה להתחיל מחדש..שפוטה שלו.. מה חשבתי לעצמי שעניתי לו בחיוב רק אחרי כמה דקות?! בלי לחשוב בכלל בהיגיון שמי שפוגע פעם אחת פוגע פעם שניה?! מה חשבתי!?!!מטומטמת!!מטומטמת מאהבה!!!למחרת הילדה שהוא אהב..רצתה להתחיל איתו קשר והוא אמר להשהוא כבר לא מעונין..רק בגללי..רק בגלל שלפני דקות מעטות חזרנו להיות בקשר..אפילו לא חברים! הזמן חלף עבר לו.. ואפילו הפכנו להיות יותר ממה שהינו בעבר.. החלטנו להפגש..ההתרגשות היתה אין סופית..הוא בא אלי ואצלי נהפכנו לחברים..הוא חבק אותי..שמתי עליו את הראש..הוא ליטף אותי..ברגע הזה התאהבתי בו אהבה עצומה אינסופית!!כמה ימים אחרי..בדיוק ביום העצמאות באתי אליו..ואז היתה לנו הנשיקה הראשונה שלנו..של שנינו..מן רגע כזה שמרחפים בעננים..ראינו יחד את הזיקוקים..התחבקנו.. התנשקנו.. מאוהבים זה מה שהינו!הוא היה הסיבה לחיים שלי!!מאז נפגשנו הרבה וכל פגישה היתה מיוחדת מהשניה..כל כך הרבה חוויות חווינו..לצידו הרגשתי הילדה הכי מאושרת בעולם.. כל כך הרבה חווינו..אבל כמו כן רבנו המון..וזה כאב לי..כאב לו..לשנינו..יום אחד רבנו.. בדיוק כמו אז.. ונפרדנו..לא הצלחתי לראות את עצמי בלעדיו..זה קרה בלילה..בעטתי בקיר..נפלתי.. שכבתי בכיתי כמו מטורפת!כמו שיכורה!בכיתי עד טירוף!בכיתי עד שלא יכלתי לזוז!לא ישנתי בלילה..כאב לי כל כך..גם לו כאב..ככה הוא ספר בכל אופן..הוא הקיא..אמר..ב6 בבוקר הוא יצא לים להרגע..ואני ביליתי"ביליתי" בבכי אינסופי..ריקנות עצומה שלא נגמרה..מן תהום כזה.. כל הזמן ראיתי בראש תמונות שניסיתי להוציא..שלי ושלו מחובקים..שהוא מנשק אותי..שאנחנו צוחקים..רציתי שזה ייצא לי מהראש!זה הכאיב לי כל כך!אבל זה לא יצא..זה היה חרוט..והכי כאב לי שזה היה חרוט רק בתור זיכרון..ולא יותר!!..בבוקר דברנו..ייבש כל כך!כאילו ששכחנו מה היה ביננו...בכיתי..לא יכלתי שלא..אמרתי לו שאני צריכה שנחזור..הוא לא היה בטוח שהוא רוצה..אבל הסכים..הוא היה ייבש אלי..היה שונה..ומאז אנחנו לא אותו דבר..מאותו רגע אני אבדתי את המשמעות של החיים שלי.. שוב הוא פגע בי..רק שהפעם הרבה יותר..הוא לא מתחבר לא מתקשר לא מדבר לא כלום..וכשהוא מתחבר הוא לא כותב לי..הוא מנתק קשר.. הוא שכח ממני..הוא מיוחד..אבל הוא לא יודע לאהוב..ככה זה נראה..וכשאני לידו זה כל כך שונה.. הוא הכי רומנטיקן שיש..וזה לא שהוא משקר!זה שהוא לא יודע מה הוא רוצה! אבל זה בכלל לא משנה את העובדה שהוא הרס אותי,הרס לי את החיים.."יבוא עוד אחר"אומרות לי כל החברות ולא מבינות שאני יודעת מה זה להתאהב-להפגע ולדעת שיבוא אחר!כבר חוויתי אהבות נכזבות.. אבל לא כמו זאת! בשבילי אין אחר,בשבילי אין חיים בלעדיו..בשבילי החיים זה הוא.. בשבילי אבדתי את החיים...אבדתי בגללו.. והכאב שבלב הוא אינסופי..כאב שאי אפשר לתאר..לא במילים...


***


אשמח אם תגיבו ותייעצו