תקראו זה מה שהרגשתי בליבי כאשר כתבתי

זה כל מה שעבר לי בראש במשך שיעור לשון...


זה כל מחשבה קטנה שעברה לי על אהובי. כתבתי בדף קראו בבקשה ותגיבו!!!


 


***אותך אני אוהבת ובגללך אני כואבת


יש לך אותי אבל לי אין אותך כי אתה לא שלי


לך יש עוד לפחות 3 בנות שגם כמוני בוכות על אותה אכזבה


אז למה אני אחת מהם למה בך התאהבתי?..!!!?...


הכל התחיל לפני 3 חודשים נשבעתי שאיתך אני לא אלך כשתבוא,


אקשיב למה אתה רוצה ולא אתן לך לנשק, אבל ישר זרמתי


בשיחה הראשונה איתך כבר התפתיתי..


ומה עכשיו אחרי 3 חודשים, אחרי כל מה שעברנו לי אתה מספר בלי בושה..


שלך, כן שיש לך חברה, אווי זה פגעעע...


שיחקתי אותה קלילה ושזכותך כי אתה לא מחוייב לי אבל ישר בבית באה הדמעה.


חשבתי שאולי אתה לא מחויב לי אבל שאתה שמור לי


וגיליתי שאיתי אתה בסתר ואיתה את מול כולם


כי בי אתה משחק ואותי לא אוהב.


אין לי מושג למה לא זרקתי אותך באותה שנייה ואיתך נשארתי,


למרות שאני יודעת שמקום ראשון אני לא.. אלא עדיפות שניה כי האחרת היא הראשונה.


אוף כל יום אותה דמעה על אותה אהבה ואין, אין למי לבכות כי כבר 3 חודשים


שאנחנו בסתר, איש לא יודע עלינו אז אני סובלת בשקט.


ממציאה דברים לבכי הנסתר שלי.


אבל זהו, איתך אני מנסה לגמור הכל למרות שאליך נקשרתי.


כי אותי אתה מנשק ומחבק נוגע בגופי ככה במשך שעות,


ואז אתה הולך אליה ואומר לה שאתה אוהב אותה.


אז אולי קשה לי בלעדיך, אבל השפלתי את עצמי 3 חודשים והגיע הזמן שזה ייגמר.


אז כשניפגש איתך אני גומרת, כי זהו אני התאהבתי והתאכזבתי.


מה שאני יודעת זה שחיי לא יהיו אותו דבר בלי החיבוקים המרגיעים, בלי מגע גופך החם.


יש בי עוד תקווה אחרונה שלי לא תיתן ללכת ונהיה יחד ותעזוב ת'אחרת.


אולי תצליח להוכיח לי שאהבה היא לא רק כאב..


תגיבו בבקשה זה כל מה שיש לי בלב באותו שיעור, אז תנסו לשים תגובה..