אהבה עיוורת.. משהו סוףף

מישהו אמר לי לא להיכנס לזה,

מישהו אמר לי לא להסתכן,

מישהו אמר לי שזה בא והולך

מישהו אמר לי שזה רק פוגע,

אבל הסתכלתי וחשתי הערצה כלפי זה

עייני בהקו למשמע המילה הזאת

חלמתי בהקיץ שכל מה שאני חושבת יתגשם.

אבל אתה פגעת בי, הרגת אותי.

ושאני אומרת שהרגת אותי אני מתכוונת

שהרגת את הנשמה שלי,

נשמתי רצתה לפרוח כמו פרח באביב,

להרגיש כמו ילד קטן בחיבוק אימו בחורף.

נשמתי רצתה להרגיש אותך ואת אהבתך, אבל אתה באת והלכת

ואני עושה הכל מען האהבה!

ניסיתי לרוץ אחרייך למקום שאני לא מכירה,

למקום חדש שקשה לחיות בו.

אבל אתה היית איתי אז תמיד הייתה לי תקווה,

שבסוף נוכל לשבת בשלווה יד ביד,

אבל אתה כבר לא היית כמו פעם,

כבר לא הייתה לך את התשוקה לחבק

ואתה עזבת אותי, כדי שאני יסתדר לבד.

ותוך שניה תקוותי התנפצה וכבתה בריצפה

איך זה שבתוך שניה נעלמת אהבה?!?

מה היא לא רואה?

אבל אני למדתי יותר לא לאהוב,

כי אהבה היא עיוורת ויש סכנות בדרך