למלאך שלי...

ועכשיו שהכל בינינו נגמר, המילים אינן יוצאות, אני משתתקת, לא יודעת מה להגיד-מה לעשות. משחקים משחקים, כמו שני ילדים קטנים, מנסה להתגבר, אבל כואב מבפנים. לא, לא אשקר, לא אומר שאתה לא חשוב לי, אך גם לא אחזור אלייך, כי בעיניים רטוב לי. הדמעות בעיניים, ואין לי עוד כוחות, אז אמרתי לך-שפשוט אין טעם לנסות. שעדיף לסיים הכל לפני שבכלל התחלנו, עדיף להפגע לפני שהתאהבנו. שאין טעם להתחיל קשר אם הוא יסתיים בקרוב, ליבי פשוט לא מסוגל לאהוב. אז תבין אותי מלאך שלי, ואל תשנא, כי אם תכעס-בליבי תהיה דממה. נפשי תזעק, תזעק לעזרה, אשב עם עצמי, בודדה, עצובה. רק תלחש לי שהכל יהיה בסדר, שתשוב להיות ידיד שלי, אל תלך מעולמי, התרגלתי לידך בידי. אבל אם תאמר לי, שבליבך כואב, כואב לראותי, אז תדע שאני מבינה, ותמיד תהיה בליבי.