לילד שלא הפסקתי להגיד לו כמה אני אוהבת אותו (הוא ננרצח..)

לאהובי שעכשיו כבר לא איתי...


אף פעם בחיים לא העזתי להגיד לך כמה אני אוהבת אותך.... כי ידעתי שזה אסור כי ידעתי שיש מיליון ואחד דברים שמפרידים ביני לבינך... אתה היית בן 17 וחצי ואני בת 13 וחצי, הייתה לך חברה,אחי הגדול הכיר אותך ולא ממש חיבב אותך, עבדת בחנות שלו, היו הבדלים ממש ממש גדולים ביני לבינך... תמיד היינו מסתובבים ביחד כשהייתי באה לחנות של אחי, היינו הולכים לים ביחד היינו מדברים בטלפון היינו הולכים אפילו ביחד לבית של חברה שלך ואפילו לפעמים לבית שלך...)': יום אחד החלטת שאתה רוצה להיכנס לעולם שבכלל לא מתאים לך... לעולם התחתון פרצת לבית ונרצחת היית דמות הכי פופולרית כולם נורא אהבו אותך אתה כל כך חסר היום... כמה יפה היית הכי יפה שיש בעולם לא היה יותר יפה ממך היית דוגמן מצליח אלוהים ישמור איך הוא קטף אותך אהובי, כיום אני מסתובבת בשכונות ורואה את הציורים על הקירות שיש עליך לא נשכח לא נסלח כך כתוב בגדול כל מיני דמויות עם השם שלך אני מחבקת את הקירות כאילו זה היית אתה אבל זה לא.. אתה שם בשמיים מסתכל על כולם מעניין איפה אתה מלאך שלי ומה אתה עושה עכשייו לא נותר להגיד דבר אהובי שמור על העולם ילד שלי אני אוהבת אותך ולא אפסיק לעולם.....