סיפור אהבה(כמה זמן לא פרסמתי פה שיר..)

היא הייתה ילדה שבאה מהעיר. אור של תמימות את דרכה האיר. עם תיק מלא כאב מעורב באהבה, ציפורי העצב ניקרו את נשמתה. הוא היה ילד שנולד בפרברים. לא ידע כאב, גם הוא היה תמים. עד שהחל לנדוד עם דיכאון על גבו. רגשות אהבה מילאו את לבבו... עוד מספרים את הסיפור הזה ברחובות, איך הוא חיבק אותה בידיים פתוחות, והיא הרגישה את אהבתו, הוא היה שם לצידה, רכנה היא לעברו, זה נגמר בנשיקה.