פוגשת בך / נופר לנציאנו...

הולכת ברחוב


פוגשת בך


מקפלת שפתיים


זה לא יאומן איך שאתה הולך בביטחה


כבר המון זמן אנחנו רחוקים


עברו כבר 5 חודשים


אתה בטח חושב ששכחתי


אבל ילד- אומנם מצאתי אהבה חדשה


אך בליבי נשארה אותה הרגשה.


כשרואה אותך מתה להביא לך חיבוק גדול


להראות לך שלתפוס מקום בליבי


רק אתה יכול!


פוגשת בך


לא יודעת מה יהיה עכשיו


מביטה לכיוונך


אתה מתקדם לעברי


נותן נשיקה על הלחי


והולך....


לא אמרת כלום!!!


לא אמרת מילה!


ילד- אני פשוט לא מאמינה!


פעם היית מרים אותי עד לב שמיים


הבטחת לי אהבה של שניים


למה היום אני מרגישה כל כך לבד?


למה אנחנו לא ביחד???


אמרת שאהבה אמיתית לכאב נולדה


אז נכון- אז למה באהבה רק אני מודה?


למה אתה לא אומר, למה אתה שותק?


מתי תפסיק בליבי לשחק?


מהפעם האחרונה שנפגשנו- נהיית כזה יפה!


מה יש לך? אתה מאוהב?


בטח לא בי! אבל אני יודעת שהיית פעם.


אני יודעת שראית אותי וליבך פעם


כשהבטת בעיניי מבטך נדם


אני רוצה להבין- למה אכזר העולם?


אני אוהבת אותך! מכל הלב אני נשבעת


אני אוהבת אותך.. ולא אשכח אותך לעולם


זה הדבר היחיד שעכשיו אני יודעת :(