רוצה להגיד לך תודה....תודה על תקופה נפלאה...אנשים תגיבו זה חשוב לי..

אחרי שנה וחצי נפלאות ומלאות אובססיה אליך, אני יכולה להגיד בלב שלם,
אתה כבר לא במחשבות שלי.
אחרי שנה וחצי נהדרות הגיע הזמן שגם סדר העדיפויות שלי ישתנה.
כן, זה קצת נשמע לא הגיוני, וגם די מופרח.
הרי לפני שנה וחצי אפילו לא העליתי בדעתי שזה יקרה..
שאני אשכח אותך? אין סיכוי...
שהבנתי שזה בסופו של דבר קורה..צחקתי על עצמי, הייתי המומה, ויחד עם זאת גם התעצבתי.
איך זה יתכן שנכנסת לי ללב ונשארת שם במשך שנה וחצי שלמות??
בשביל זה צריך להיות בנאדם מאוד מאוד מיוחד...ואחרי שנה וחצי אני יכולהלהגיד בביטחון: זה אתה.
לא משנה כמה חברים היו לי תמיד יצא לי לחשוב עליך, וגם אתה חשבת עלי.
למרות שלא הינו ממש ביחד, מוגדרים כ"זוג",
שנינו ידענו טוב מאוד שהיינו ביחד בנפש,
איך אני אתגעגע לניצוץ בעיניים הזה שרמז
"אני פשוט אוהב אותך לא משנה מה יקרה את תמיד תישארי בליבי".
איך שזה היה ..
כל אחד בעולם משלו...וכמובן שלשנינו היה עולם משותף..העולם של שנינו ביחד...

אבל עכשיו אחרי שנה וחצי, שמחה לבשר לעצמי, או בעצם לא כל כך שמחה..
שאתה כבר לא חלק מהמחשבות שלי ,כבר לא חלק מהרגשות שלי, וכן, כבר לא חלק מהחיים שלי.
יהיה קשה להסתגל לזה, אני יודעת
זה קשה לעיכול,
אבל שנינו נשתדל לעשות את זה בדרך הכי טובה שאפשר
כי בסה"כ עברנו שנה וחצי פיצוץ...:)



מתה עליך בייבי שלי...
ויוי