📚 סיפורי אהבה

אהבה אסורה

צליל

09/12/2003

👁️ 1,530 צפיות

💬 4 תגובות

טוב ***** אני יודעת שאין מצב שתיקרא את המכתב הזה אבל בכול מיקרה
אולי ...

אז ככה...בהתחלה הייתה בשבילי עוד אחד הילדים הכי שווים אחד הילדים שבחיים לא יהיה
לי איתם כלום עוד ילד ששווה רק להסתכל עליו ולהגיד וואי הוא נירא כזה טוב...

לא הכרנו אפילו בקושי את השם שלך ידעתי...

ופתאום יו... באה אלי חברה שלי ואמרה לי שאתה רוצה להכיר אותי לא האמנתי בכלל ,ובאו
עלי חברים שלך ואמרו לי את זה גם ... ואז פשוט הכרנו תאמת לא חשבתי בכלל שאני יתאהב
בך... אבל כן זה קרה וכול כך מהר... כמה ימים לפני זה גמרת קשר עם חברה שהיית לך
הרבה זמן... התחלנו לדבר בטלפון הינו נפגשים...

אני זוכרת הכול כול יום שדיברנו כול מילה שלך כול פגישה שנפגשנו... כול כך ציפיתי
ותאמת חשבתי שהכול יהיה בסדר ויהיה לנו רק את הריבים הרגילים בין זוגות...

לא שלא היו... מאז שהתאהבתי בך התחלתי להבין מזה סבל... ואז פתאום אחי החליט שהוא
לא רוצה שנהיה ביחד...אבל למה?

הוא לא בשבילך!!! אז מה אני יכולה לעשות להתווכח? התווכחתי והרבה... לבכות? בכיתי
הרבה...מה שאפשר לעשות עשית הכול!!! אני לא אשמה למה אתה חושב שלא קשה לי שהאדם
שהכי חשוב לי בעולם לא רוצה שאני יהיה עם הילד שאני הכי אוהבת בחיים שלי ...

אבל בכול זאת אתם רבתם למרות זאת המשכנו להיות בקשר למרות הכול...

תמיד חשבתי שהאהבה שלי תנצח הכול...

אבל כנראה שלא רצית כול כך ולא היה לך כוח להילחם...

תמיד חלמתי על הרגע שהוא ילך לצבא יעזוב אותי ...

ואז אני יוכל להיות איתך... ונוכל להיות מאושרים...

אבל אתה כבר שחכת אתה מצאת מישהי חדשה...

אז מה אני כבר יכולה להגיד לך יהיה לך בהצלחה...

תמשיך להיות ילד נשמה ואולי מתישהו אתה תחליט לדבר איתי כי נימאס לי כול היום לחפש
אותך להתקשר לשלוח לך הודעות בICQ רק בשביל להגיד לך 3 מילים פשוטות עם משמעות
ענקית בשבילי...

אני אוהבת אותך...

אתה חושב שאני נהנית כול היום להיות בדיכאונות כול היום...

לבכות כול היום...

אז למה ניכנס לי ללב???

אם לא באמת רצית להישאר שם...???

אני לא יבין בחיים...

אולי מתי שהוא אני יצליח לשכוח אותך...

לשכוח את השם שלך...

הלווי שזה יקרה כבר ומהר!!!

שלך תמיד .....

💬 תגובות (4)

אנונימי 2004-08-09 16:53:26

אני חושבת שאף אחד לא הבין את המצוקה האמיתית שנובעת מתוך המילים האלו... מתוך השורות וגם מחוץ להן. אני כל כך התרגשתי מהתיאור של התמונה... את אומנם אמרת את זה בצורה ציורית אבל הכוונה צעקה מבין המילים. זה כל כך נכון... יש את העולם של האנשים הצבעונים (והצבועים)... העולם הקטן והיפה ויש מהצד כתמים שחורים-אפורים...קטנים אבל יש להם קיום.... אומנם מנסים להתעלם מקיומם... להתנהג אליהם כאל בלתי נראים... כלומר-לברוח מהם... לא להתמודד איתם ולעזור להם אבל הם שם,כל יום וכל שעה... כמו שומה מגעילה בפניה של אישה יפה... כמו צלקת בעור חלק ויפה... הם מכערים את התמונה,הם מנסים להפוך ליפים אבל אף אחד לא רואה את כאבם,מצוקתם וזעקתם... אף אחד לא רוצה לראות! אבל הם לא יעלמו... להיפך, עם תתעלמו הם יגדלו ויגדלו... וכל התמונה תהפוך לגוש שחור-אפור חסר צורה... והעולם הקטן,הצבעוני והצבוע שלכם יתקיים בצד,קטן ועלוב...
חברות... יש במילה הזאת כל כך הרבה מובנים.זו מילה עמוקה משכילה את הרגשות שאנחנו חווים במהלך החברות שלנו-אהבה,קנאה,ידידות,רחמים,צביעות,שקר,שנאה... והיא טומנת בה כל כך הרבה סיפורים. זו מילה גדולה... כמעט כמו אמא... שדי בה כדי לספר סיפור שלם.
לעיתים, חברות יכולות להוות עולם ומלואו... לעיתם הם מהוות חלק קטן מעולם שלם פנימי בליבינו,בחיינו. אך תמיד הן שם,לא משנה עד כמה הם חשובות ומה הגודל שלהן עבורינו.. הן שם... והן ישארו שם... גם אם יפגעו ויקנאו וישנאו ויסכסכו... ומה לא?! הן מסוגלות לעשות הכל-מלאהוב בחירוף נפש והקרבה עצמית עד לשנאת-רצח ורצון לנקום ולהרוס... תמיד יש בהן רגש... לא משנה מהו ותמיד יהיה בנו רגש כלפיהן...
יש שיגידו-שנאה עדיפה על פני אדישות... אני אומרת... שאני מעדיפה שישנאו אותי אל לא יהיו אדישים כלפיי. שנאה-משמע שמכירים בקיומינו, שחשים כלפינו משהו ואדישות משמע שאין ואפילו רצון להכיר אותנו,או גרוע מכך בכלל לא מודעים שאנחנו שם... לכן עדיפה החברה השונאת...שחשה רגש ומכירה בקיום... ולא חברה אדישה שאינה מודעת לקיום שלנו... ושאני תכוונת קיום אני לא מתכוונת לאו דווקא לקיום המוחשי אלא לקיום הרגשות שלנו,לתחושות שלנו... כלומר-חברה שאדישה למה שאנו מרגישים,למה שאנו חווים ולא איכפת לה ממה שקורה לנו ואיך זה משפיע עלינו.
ישנן חברות שלא ידעו כמה הן חשובות עבורינו...ואם כבר-עדיף כך מאשר שידעו ויתנהגו כאילו הן עושות לנו טובה שהן מתפקדות כחברות.
הייתי מספרת מהן תפקידי החברה, איך היא מתפקדת כחברה... אך אל לי לעשות כך... משום שזה כמו לספר מהו תפקודה של אמא... כל מה שהיא עושה עבורינו.... ואני חוששת שזה יהיה ארוך מכפי שציפיתם.
חברה שתוקעת סכין בגב... היש קשה מזה?! ורק משום שחברה היא אחד האנשים שמכיר את נפשינו כל כך טוב... והגרוע בחברה שתקעה סכין בגב הוא לא אחר מהעובדה שאנו פתחנו את נפשנו ברצון בפניה ונתנו לה לקרוא אותה... כמו יומן פתוח... והיא לא רק שלא העריכה את פתיחותינו בפניה אלא גם השתמשה בזאת לרעתינו... ידעה איך לנצל את המידע שיספרנו לה ופגעה בנו כל כך קשה... ויש לציין שחברה אולי היא הבן אדם שמכיר את כל חולשותינו,את כל העקבי האכילס שבנו... כלומר-כל נקודות התורפה שלנו...מה הכי פוגע בנו... ולכן קל לה לפגוע וכשהיא פוגעת היא קולעת בדיוק למטרה-פוגעת בדברים שאנחנו הכי רגישים להם... במקרה שלך זה היה האהבה....
אני לא אציע לך כיצד לנסות לשכוח,לנקום ושאר ירקות אלא פשוט אגיד לך-עשי מה שליבך מורה לך וההי חזקה, ואל לך לתת לה לשבור אותך...
בקשר להטרדה המינית.... אדם שחווה הטרדה מינית.... אל לי לנסות להסביר ולהיראות כידענית... ני חושבת שאדם שלא חווה הטרדה מינית בחיוו לא יכול לתאר את ההשפלה הקשה, את נפש השבורה...
את אמרת שחשת כמו עלה ברוח.... שהרוח מעיפה אותו לשומקום ואין בכוחו להתנגד לה ולברוח... העלה החלש,העדן,העלוב מול הרוח החזקה,הקשה,הגדולה.......
אני מצטערת בצערך,וכואבת את כאבך... שכן די במעשה כמו הטרדה מינית לפצע לכל החיים, לתחושה של השפלה שקשה מנשוא...
ודעי לך... איני מרחמת עליך... איניני רוצה שתיראי בצערי רחמים... אני לא אוהבת שמרחמים עליי ורואים בי כמסכנה ולכן איניני מרחמת עליך ורואה בך כמסכנה אלא אני רואה בך כגיבורה, חזקה ומחושלת לחיים שלפניה, אדם חזק יותר בנפשו... הראוי להערכה על התמודדתו בקשיים שהחיים "העניקו" לו.....
דעי לך, שאדם ששוה את דימעותייך לא יגרום לך לבכות... ובכך אני מצטטת ציטוט היישר מן האתר הזה שאת כותבו איני זוכרת... אל אני יודעת בברור כי הוא צודק... רק האדם ששוה את דמעותיך (וכמובן-יהיה מודע לערכו בעינייך) לא גורם לך לבכות...ולכן,החברה הבוגדנית,הצבועה והסכסכנית, והמטריד עלוב הנפש שאינו נחשב לכלום מלבד לאפס גדול, וכל שאר הצרות שיופיעו בהמשך חייך בדמות האנשים הקרובים לך, או סתם מכרים שלך... הם לא שווים את דמעותייך...
כתם אפור קטן בתמונה צבעונית גדולה... תיהי חזקה... ואל תשברי... יום יבוא ואת תדעי אושר-מהו...

אנונימי 2004-02-05 14:24:00

:] רק אל תהיי עצופה ובדיכאון מזה
הכל חפיףףףףףףףף כל החיים הם סתם משחק את רק צריכה לדעת איך לשחק
ואת תחליטי אם יהיה לך טוף :]
אז אני אוהבת את כולללללללללםםםםםםם ואני אומרת כולם זה כוללללםםםם :]]]]]

אנונימי 2003-11-16 18:25:28

רציתי לשאול אותך כמה שאלות על המכתב שלך.....אבל אני לא יכולה לשאול אותך עכשיו במכתב שכל הילדים יכולים לראות את זה אז בבקשה תנסי לשלוח לי אימייל לכתובת:
adi_habshosh@walla.co.il
או אם יש לך איסיקיו אז תשלחי לי לשם- 316354238
מקווה שנוכל לדבר ושתגידי לי בת כמה את ומאיפה את ונוכל קצת לצ'רלט.....
מקווה שכבר המשבר החברותי עבר לך!.... בבקשה תשתבי לי לאחד המקורות שנתתי לך!
באהבה,
עדי......(אני מרעננה בת 12 אבל עדיין תדברי איתי.....).

אנונימי 2003-11-15 14:59:35

ואוווווווווווווווווווו
את יודעת לרשום ממש יפה מאיפה הכישרון הזה!
ונכון את צודקת בקטע הזה של החברות שתקעו לך סכין בגב שבגדו בך!
אם זה נקרא חברות אז לא יודעת מה זה יריבות
טוב בקיצור
לכי תתקני את מה שקרה תמצאי לך תחברות האמיתיות גם אם הם יהיו 1 או 2
תראי מה הם יוכולת לעשות בשבילך ומה את בשבילם
רק שתדעי גם לי קרה דבר כזה שצקעו לי סכין בגב אבל לא בגלל חבר או משהו
זה מסיבה אחרת
אבל אני מצאתי לי תחברה הכי טובה ואנחנו חברות טובות כבר 7 שנים רבנו השלמנו רבנו השלמנו אבל אף פעם לא סיפרנו סודות שאמרנו אחת לשנייה!
טוב בקיצור אל תיהיי בודדה ותתקני את מה שקרה!

אהבה אסורה

💬 תגובות (4)

ברוכים השבים!

הצטרף לאהבה

שכחת סיסמא?