הבוקר היפה בחיי-חלק ח/נופרוש המאמוש

ליד הדלת הוא הסתכל עלי ואמר:"אין לך מושג כמה שאת יפה,אני כל כך אוהב אותך"

"תודה מתוק שלי גמני אוהבת אותך,מאוד!"

הוא רכן אלי את ראשו והתחלנו להתנשק,נשיקה כל כך נעימה

עד ששמענו........



את אושרת!

יואו הקסקסה של השכונה!

"נופרו'שששש" קראה לי בצביעות

"מה אושרתו'ש?" החזרתי לה מכה תחת מכה

"אז מה?חבר חדש?"

"הוא נראה לך ישן?"

"איך קוראים לך?"שאלה

"עדן"

היא הסתכלה עליו בעינים מעריצות,אבל זה לא הזיז לו,הוא הסתכל עלי ולצדדים.

""בואי רגע" אמרה לי

"מה"

"הוא פוזל?" לחשה

"מפתאום!"

"אז למה הוא לא מסתכל עלי?"

"אולי כי את לא מענינת אותו?"

"אין מצב"

"טוב אורטל אנחנו ממהרים ביי"

"ממהרים ללכת או להתנשק?! ביי" אמרה

יואו איזה טיפוס מעצבן!!

"מי המעפנה הזאת?"

"אחת מפגרת"

"לא היה קשה כל כך לדעת"

"טוב אני יכנס הביתה,ביי מתוק שלי"

נתתי לו נשיקה על השפתיים ונכנסתי.

בבוקר שהתעוררתי השעה הייתה 12:00

עדן השאיר לי הודעה באייסיקיו:

________________________________________

נופרו'ש מתוקה,בוקר טוב,לא התקשרתי אליך כדי לא להעיר אותך

חבר של אבא שלי{הצלם אופנה זוכרת?}התקשר אלי לבוא אליו,

אני חושב שזה בגלל האלבום תמונות שלא הלכנו לקחת אתמול..

אני מקווה להיות פה בסביבות 1:00 ביי מתוקה ויום טוב.

_________________________________________

קמתי במוזה של לשטוף ת'בית והתחלתי לקרצף ת'רצפה..

בערך ב-1 וחצי סיימתי,ואז נזכרתי שעדן צריך להיות באיסייקיו.

רצתי לאייסייקיו אבל אז ראיתי שאין לי אינטרנט!

אוף איך אני שונאת את זה!

צלצול טלפון קטע את מחשבותיי.

"הלו?"עניתי בקול רוגז

"נופרוש?קרא משהו?"שאל קולו המתוק של עדן מעבר לקו.

"אמ..לא"

"למה את לא באייסי?"

"כי אין לי אינטרנט אני לא מצליחה להתחבר"

"אני יכול לבוא לעזור?"

"בטח"

"יופי,אני גם צריך לדבר איתך"

"קרה משהו??"

"אמ..לא חושב,נדבר כבר,עוד 10 דקות אני אצלך,

ביי"

"ביי"

בנתיים הלכתי למטבח שתיתי 2 כוסות תות בננה,וחזרתי לחדר לבדוק מה מצבו של האיסי
המסכן שלי.

אוףףף למה הדבר הזה לא מתחבר לי?!?!!?

שכבתי על המיטה והרגשתי שנפלה עלי עייפות ואני הולכת לישון ופתאום צלצול בדלת

מי צריך לבוא אלי עכשיו?שאלתי את עצמי.

"מיזה??"קראתי.

"הילדה הכי יפה בגן"

חחח עדן..פתחתי את הדלת והוא נתן לי נשיקה בפה,

"יפיופה"קרא לעברי

"מתוק שלי"

"בואי נראה מה יש למחשב שלך...."

"בוא"

עדן הסתכל ואמר:"חחח טיפשה שלי"

"מה??"

"זה לא בחשמל!"

"חח אופס"

עדן השתלט על העניינים מהר ותוך 2 דקות היה לי אינטרנט.

"תודההההההה" קפצתי עליו בחיבוק ענק.

"אם קיבלתי חיבוק כל כך גדול אני יכול כל יום לבוא להכניס את התקע חחחח"

"חחח" צחקתי

"הא מה רצית להגיד לי?"שאלתי

"או-קי תשבי"

"זה עד כדי כך חמור?"

"לא בכלל לא"

"הא או-קיי נו"

"את זוכרת את חבר של אבא שלי הצלם?"

"כן"

"הוא התלהב מהתמונות של המסיבה"

"נו"

"והוא הציע שאני ואת נלך לדגמן לחברה שמייצרת שמלות כלה וחליפות של חתן"

"מה????????"

"כה"

"ואתה כאילו באת לשאול אותי אם אני מסכימה?"

"בדיוק"

"אתה הסכמת?" שאלתי מהססת

"אי אמרתי לו שאם את מסכימה אני מסכים"

"אני מסכימה"

"יופי אז גמני דוגמנית שלי"

"דוגמן שלייייי"

יום למחרת בשעה 2:00 בצהריים היה לי צילצול לפאלפון

מספר חסום-אני לא עונה!

ושוב צילצל וצילצל,טוב אני יענה........

"הלו?"עניתי בקולי המתוק

"שלום אני מדבר עם נופר?" שאל בקול רשמי לחלוטין.

"חחח תומר מתאים לך להיות רשמי כל כך"

תומר זה הליצן של החבר'ה

"סליחה?"

"מה זה לא תומר?"

"סליחה אין לי מושג מה את מדברת, אני חיים,צלם אופנה ודוגמנות,את חברה של עדן?"

"אויש סליחה,כן אני חברה של עדן"

"או-קיי הבנתי שאת ועדן מסכימים להשתתף בקמפיין"

"נכון"

"התקשרתי לשאול אם את תוכלי להגיע היום ב-16:00 לפגישה עם המאפרת והספר ולמדידות"

"עוד שעתיים????" התפלאתי.

"כן"

"אני לא יספיק להתארגן"

"אין לך מה להתארגן,במיילא מורידים לך את האיפור מהפנים, ואת הקרם מהשיער, חבל שסתם
תשקיעי תבואי ככה איך שאת"

"ט...טוב" גימגתי

לבשתי ג'ינס וחולצה ורודה שמצויירת עליה הדמות “PUCA”

ובשעה רבע לארבע יצאתי מהבית.

"דוגמנית שלי"קרא לעברי עדן שחיכה לי מחוץ לבית.

"מה אתה עושה פה???????"

"חשבת שאני יתן לך ללכת לבד?גמני הוזמנתי להיום"

"כן??"

"כן"

"יו איזה יופי"

שהגענו לסטודיו התחילו למרוחק עלי כל מיני צלליות לראות מה הכי מתאים לי,והספר
התחיל לשגע את הראש שלי עם כל מיני תסרוקות,עדן לא הפסיק לצחוק על איך שכל פעם מרחו
לי אבקה לבנה כזאת על הפנים,ואני לא הפסקתי לצחוק עליו שהמאפרת התחילה לשים לו
מייק-אפ,ואיך שהיא עשתה לו מסיכת פנים.

עד השעה 8:00 היינו שם ושסיימנו נראנו מושלמים.

"יפיופה שלי מה דעתך לצאת לחגוג את הלוק החדש?"שאל עדן.

"יאללההההההה"

"לאן הולכים?"

"אמ...בא לי פיצה אני רעבה הרעיבו אותי שמה"

"חח מהיום את צריכה לחשב קלוריות"

"אני מוכנה לעשות הכל עד שזה מגיע לאוכל שלי חחחח"

"חחחחחח"צחק עדן

"בזה אני מסכים איתך" אמר.

הלכנו לפיצה...ואח"כ עדן ליווה אותי הביתה.

***

עברו 3 ימים מאז שהלכנו לסטודיו,וחיים הצלם התקשר להודיע לי על תאריך הצילומים.

"זה מחר" אמר קולו מעבר לשפורפרת הטלפון.

"וואייייייייי באמת?"לא הסתרתי את התלהבותי.

"בשעה 8:00 בבוקר תהייה שם"

"כל כך מוקדם?"

"כן"

"ומתי מתחילים להצטלם?"

"בשעה 2"

"בשיא החום?"

"אל תדאגי בין תמונה לתמונה אתם נכנסים לסטודיו,יש שם מזגן,ובין תמונה לתמונה אתם
מקבלים משקה קר שתרצו,ובסוף הצילומים אתם תקבלו גם ארטיקים"

"או-קיי"

"בקשר לכסף..."אמר

"כן..."

"כל אחד ממכם יקבל 2000 שקל לכל הקמפיין,זה רק כי אתם מתחילים,במשך הזמן יעלו לכם
את הכסף"

"או-קיי"

"אז הכל ברור?"

"כשמש"

"נתראה מחר להתראות ותשמרי על עצמך בריאה"

"אל תדאג ביי ביי"

"ביי"

****

יום למחרת אני ועדן קבענו והלכנו ביחד לסטודיו.

להפתעתי אני רואה עוד כל מניי דוגמניות ודוגמנים שמסתובבים לנו בן הרגלים

ואז מישהי אחת פנתה אל עדן ושאלה.....



~המשך יבוא~