האהבה ודיכאון

יושבת לי בחדר, מביטה בתמונתך

כמו בחיים, כה מיוחד מבט שלך

אני בך נזכרת וחושבת לעצמי

היית החיים שלי, זרמת בדמי



כואב לי ועצוב לי שאתה רק זיכרון

ושוב כמו בעבר אני שומעת דיכאון

קולות של זמרים האלה, חלק מחיי

ושם הזיכרון שלך, חלום חיי



אני אותך אהבתי, אלוקים הוא עד

וממילות האהבה שלך נשאר רק הד

אתה רחוק ממני ואני לבד בוכה

תמיד אהבתי ותמיד אוהב אותך



אני שומעת שיר עצוב,בוכה בשקט

את כאבי עם איש אני כבר לא חולקת

רק אלוקים יודע מה עובר לי פה בפנים

אתה זורם לי עוד בדם, ובלעדיך אין חיים



וכשהקול של הזמר צועק ומתחזק

נכנס לנשמה כאב, הלב כבר מתפרק

הלב נשבר, החושך משתלט עליי

רוצה לגעת בפנייך השחומות עם שתי ידיי



ליבי קורא לך והדמעות פתאום זולגות

אני חוזרת על שמך ולא רוצה לחיות

אני פוחדת מעצמי, וחשה את הפחד

אני זוכרת איך שמענו דיכאון ביחד



אני זוכרת איך ישבתי באותו יום על ברכייך

ואיך חייכת ואותי עטפת בידייך

שמענו את השיר שלנו ואותך נישקתי

ואיך להיות אתך לנצח השתוקקתי



עכשיו יש משמעות גדולה לכל אותם שירים

אותם שמענו יחד בימים יותר טובים

עכשיו אולי אתה שומע את אותו דבר

וגם חושב שהחיים קשים והעולם אכזר



היום אתה כבר לא אוהב אבל אולי זוכר

זוכר איך שאהבנו ואיך גורלנו התאכזר

יש דברים שגם הזמן לא יכול לרפאות

פעם, אני זוכרת, גם הזלת בגללי דמעות



האהבה הזאת הייתה קשה אבל קסומה

היית אהובי אחד והיחיד על פנח האדמה

מגע ידייך החמות בלתי נשכח

היית אש בנשמתי, היית לי מלאך



אתה כבר לא שלי, נשאר רק זיכרון

אני בך נזכרת ושומעת דיכאון

היית האוצר שלי, וכבר הפסדתי אותך

ויום אחד אתה תחזור, אולי כבר לא אהיה שלך



רק אהבה שניה גדולה שלי לא מאכזבת

אני שומעת את קולות הזמרים ושוב חושבת

המוזיקה הזאת היא חלק מאותה האהבה

שכבר הלכה ומה נשאר? אפילו לא תקווה