האהבה האמיתית שלך...

אתה לפעמים כזה אטום!! אתה לא מסתכל סביבך...את כל הילדות שמסתכלות עלייך...לחלקן אתה קורא "כוסיות" או "מהממות" ואני יודעת שמבחינת היופי אני בחיים לא אוכל להשתוות אליהן! אך מבחינת כמות האהבה שלי כלפייך אני במקום הראשון!....

הייתה לנו שיחה אחת ואתה שפכת את הלב שלך ואמרת שאתה חושב שאני לא יוכל לאהוב אותך כי אתה מכוער...כך אולי אתה חושב! לדעתי..לפי האהבה הזאת שאני חשה כלפייך...לא צריך לקבוע את האהבה שלך לפי יופי!...עובדה: אני מודה שאתה לא החתיך ההורס אבל את הלב שלי אתה כבשת...מה שהחריב אותו אחר-כך היה המעבר שלך בין כל ילדה וילדה...פתאום בשיחות שלנו אתה נעשית מאוד קר ומריר כלפיי וזה לא נתן לי תחושה נעימה בכלל...אמרתי לי בלב "אולי הוא יודע שאני אוהבת אותו הוא סתם מתחמק"... תמיד חשבתי עלייך כל לילה ולילה, בכל ארוחה שלי, בכל שיחה, בכל שיעור, בכל שעה, בכל דקה, בכל שנייה מחיי.

כאשר אני רואה אותך מנשך את כל ה"אקסיות" שלך הלב שלי נשבר.

אני כאן, כותבת את המכתב, כדי להגיד לך שאחריי שהקופידון הפגיש את ליבנו ביחד- ליבי אצלך בשבי... במכתב הזה אני רוצה לתת לך את הסכום כשי שאני אוכל לפדות בחזרה את ליבי...