מלאכי הגיהנום

בשמי התכלת, מעבר לעננים הלבנבנים,


שוכנת ממלכה של מלאכים,


לכל אחד מהם הילה זוהרת, לחיים סמוקות ועיינים שובות לב.


נפלת עלי כמו משמיים זוכר?


ממש כמו אותם מלאכים..


אותם יצורים שאי אפשר להוריד מהם את העיניים!


אתה נזכר עכשיו?


גם אצלך החיוך מתנוסס על הפנים כזכר לימים הטובים?


אני יודעת שלא!


אתה סיפרת לי על המלאכים, אמרת לי שאני המלאך שלך!


ולמה עכשיו אני כל כך בודדה


כל כך בלעדיך?


לאן נעלמו ההבטחות שלך?


להיות שם בשבילי? נטשת, עזבת ולא תחזור.


עכשיו המלאכים הקטנים הם מלאכי גיהנום,


גדולים ושוחרי רע,


עכשיו הלב שלי שוטט דם


בגללך!