שיר שנכתב בעת עצבות....

אני נמצאת ברגע שכולו עצבות,

מוקפת עבר, מוקפת בדידות.

עיניי דומעות ללא מעצור,

ולי אף אחד לא יכול לעזור.

מצוקתי היא דבר נסתר, מסובך ולא הגיוני

שנראה לי כמו סרט בדיוני.

ולכן אצטרך להתמודד לבדי ללא עזרה,

כי אני בניתי לעצמי את זו הצרה.

מקווה שאשרוד לפני שאפול,

הבור שלי כבר נהיה גדול,

לא אוכל לקחת איתי חבל או סולם

כי בבור הזה נשארים לעולם.