לבד...

אם רק יכולת לראות את הדמעות בעולם שהשארת אחריך,


אם רק יכולת לרפא את הלב, רק עוד פעם אחת...


כשאני סוגרת את העיניים שלי אני רואה את דמות פניך,


ושוב אני זוכה לדעת שאתה אבידה שאי אפשר להשיב...


לבד..זה שומר אותי רחוק מהבדידות...


מהיום שעזבת אותי... אתה היית בשבילי היחיד..


והזיכרון שלך ממשיך להיות בחיים!


למה עזבת אותי?!


אני הולכת ברחוב לשום מקום,


שם, כשהאהבה שלנו הייתה צעירה וחופשייה,


איני יכולה להאמין שמהכול נשאר רק חלל ריק,


אני אתן את חיי אם זה רק יחזור להיות כפי שהיה...


אני לא יכולה לסבול את הקול שבתוכי קורא לך...


הזמן לא ישנה את הדברים שאמרת לי,


אחרי כל מה שהתכוונו להיות...


אהבה תחזיר אותנו שנהיה יחד, אני ואתה...


אם רק תוכל לראות....