כמה טעית...

אני נכוויתי מאש האהבה,


אני סבלתי רבות מאכזבה.


אני הרגשתי את אותו כאב,


הכאב ששורף בתוך הלב.


שאתה ואני היינו יחד,


נהניתי מהחיים ולא ידעתי פחד.


עכשיו אותי לבד השארת,


אתה לא יודע כמה בי פגעת...


יושבת בחושך והדמעות זולגות,


נזכרת בך וחושבת מחשבות.


למה לי את זה עשית?


מתי תבין כמה טעית?