הבלונדיני שלי..פרק ט'ו

"נכנסתי ומה אני רואה שםם...!?!?!"

על הלוח היה מונח בלון שרשום עליו לדניאל...

הסתכלתי על קורל שהסתכלה עליי וחייכה... "פשששש אני רואה לילדונת יש מעריצים.." לא
הקשבתי לה בכלל והלכתי לכיוון הבלון הוורוד שהיה מודבק בחתיכת סלוטייפ על הלוח...

הסתכלתי על הבלון כמה שניות עד שלקח לי להבין שבתוך הבלון יש נייר.... מעין פתק
כזה...

הנחתי את הבלון על הריצפה ודרכתי עליו...

בוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווםםםם!!!!
הבלון התפוצץץ!!

מכל רחבי הכיתה נשמעו קולות..: "אמא" "אמאלהה!!" "איך נבהלתי.." "אני שונאת
בלונים.." כן גם אני.."

לא התייחסתי והרמתי את הפתק מהרצפה...:

"חכי לי בהפסקה הגדולה ליד הלוקר שלך.."

פיתום המורה נכנסה ואמרה לי:" דניאל גשי בחזרה למקום שלך!!!" אמרה.?? אפשר להגיד
אמרה??? יותר נכון צ-ר-ח-ה לי לתוך האוזןן!!!!

"אחחחחחחחחחחחחח המורה נקרע לי עור התוף בגללך!!!!!" "חחחחח..." "חחחח.." "חחח..."
כולם צחקו... המורה שלי החניקה חיוך..."אולי במקום להיות הליצן של הכיתה תשבי
כבררררררררר?!"

"ישבתייייייייי..." הכנסתי את הפתק לכיס הג'ינס שלי והתיישבתי... "ותוציאי
היסטוריה!!!" שמעתי שוב את הקול החודר של המורה הזאת!!! "טוווובב!!" עניתי...

הוצאתי היסטוריה ושמתי את כל הדברים על השולחן הוצאתי את הפתק מהכיס והתחלתי
לחשוב..

מי כתב לי את זה? אני מכירה אותו? קראתי את הפתק שוב... ושוב..... ושוב....
ושוב.....ושוב.....

והמילים שבפתק כבר התערבבו במילים של המורה והכניסו אותי למחשבות שלייי........



צ=ל=צ=ו=ל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

סופסוף נגמר שיעור היסטוריה!!!

קורל באה אליי בריצה וקטעה את מחשבותיי... "נווו ספרי ספריייי!!" "אה?! מה?!" עניתי
מבולבלת..

"אה? מה?" חזרה אחריי קורל בליגלוג... "מה כתוב בפתקק???" "קחי תקראי..." קורל קראה
ואמרה לי.."אז מי את חושבת שזה?!" "הלוואי והייתי מנחשת אפילו מיזה.... אבל אין לי
מושג בגרוש!!!" "פשששש יפהה... מעריץ אלמוני רכשת לך..." "זה מה שחסר לי עכשיו.."
מילמלתי לעצמי... "מה? מה אמרת?" "כלום.. עזביי..." פיתום היה צלצול לתחילת השיעור
השני...."אני ידבר איתך אחר כך..." אמרה לי קורל והלכה להתיישב במקום שלה...

השיעור עבר עליי כרגיל במחשבות.. ובסקרנות רבה מי זה יכול להיוותתת?!?

פיתום שמעתי את הדלת של הכיתה נפתחת..."סליחה המורה מבקשים את דניאל לוי
למזכירות..!" הרמתי את הראש והסתכלתי על ערן שעמד מחוץ לכיתה קרץ לי עין וסימן לי
לצאת... "המורה אני יוצאת.." "אוקיי... ותחזרי מהר כי יש חזרה למבחן...!" "טוב..."
יצאתי החוצה והסתכלתי על ערן... סגרי אחרי את הדלת ורק אז הרשיתי לעצמי לקפוץ עליו
בחיבוק ענקקקק!!!

"שלום לך... איזה חיבוק במה זכיתיי..?" "אני זכיתי!! שיש לי ידיד עם כזה טיימינג
לבוא ולהוציא אותי משיעור ספרות המשעמםם!!!""חחחח... עם כאלה חיבוקים אני יבוא
לעיתים קרובות יותר.." עכשיו כבר הרשיתי לעצמי להתנתק מהחיבוק חם שלו ולתת לו
כפה!!!" "אייייייי!!! זה כאב...!!" הוא צעק עליי... "באמת?? דווקא רציתי שזה
ידגדג..." אמרתי בציניות.. "חכי אני יתפוס אותךךך!!!" "לאאא!!" אמרתי והתחלתי
לרוץ... יצאתי לחצר ורצתי לכיוון הדשא... רצתי ורצתי והוא אחרי... בהמה הילד הזה!!!
איך הוא רץץ הוא תכף משיג אותייי!! דניאל יותר מהההההררר!! אמרתי לעצמי והמשכתי
לרוץץ... הגעתי כבר לדשא והתחלתי לעלות למעלה.. (יש לנו בבצפר קטע של דשא כזה מעין
ירידה כזאת שכולהה דשא.. אז עכשיו עליתי ת'ירידה הזאתת..) פיתום הרגשתי את הידיים
של ערן תופסות אותי ומפילות אותי לריצפה אני נפלתי והוא עליי... "אחחחחח
י'בהמההה!!! הרגת אותי עם הריצה הזאת עכשיו...!!" "חחחח קחי את זה כריצת בוקר..."
"חחח.." היינו אחד מעל השני והתנשמנו כמו לא יודעת מה.. אחרי הכל רצנו חתיכת ריצה
עכשיו... פיתום משום מקום ערן בא לי בשאלה "תגידי...אני יכול לנשק אותך..?"
(?!?!?!?!?!) "לא..." עניתי... "למה?" "החלטנו שניהיה רק ידידים לא.? חוצמיזה ערן
אתה יודע שאני אוהבת את בן..." "אני יודע.. אבל אנחנו בסיטואציה הזאת עכשיו וזה
דורש כזה..." "חחח אז נקום מהסיטואציה הזאת ואני יחזור לכיתה כדי שלא יקרה משו
שאנחנו לא רוצים שיקרה...." "אני ייתייחס לזה כנשיקה ידידותית.." ועוד לפני שהספקתי
לענות הרגשתי את השפתים של ערן נוגעות בשלי ושנינו נסחפנו לנשיקה מ-ד-ה-י-מ-ה!! אין
מה להגיד..הבנזונה הזה מנשק טווב!!! נכון נכון.. הבטחנו שניהיה רק ידידים..

אבל בינינו...

מי יגיד לא לכזה חתיך???? ועוד שהוא מנשק ככה??????

א-פ-ח-ת!!! וזה ב=ד=ו=ק!!!



אנלא יודעת כמה זמן התנשקנו אני רק יודעת שפיתום שמעתי את הצלצול...

הפסקה גדולה... הפסקה גדולההההההה?????? המכתבבב!!! פיתום נזכרתי שאני חייבת לטוווס
ללוקר!!!!!!! התנתקתי מערן.. ההוא לא הבין מה קרה ואני העפתי אותו מעליי קמתי מהדשא
והוא נשאר עליו... אמרתי לו "ערנוש מאמי אני חייבת לטווווס!! נדבר אחר כך..!!"
התקרבתי אליו ולחשתי לו באוזן "רק משתפר מיום ליום..." הוא חייך... נתתי לו נשיקה
קטנה בפה (נשיקה ידידותית כמובןן...) ועפתייי לכיוון הלוקר שלייי..."

הגעתי לשמה וחיכיתי.... וחכיתי... וחיכיתיי... וחכיתיייי....

ופיתום הרגשתי שמישו מכסה לי את העיניים...

ישר ידעתי מיזה...

זה בן........................