אוהבת... אבל בכאב...

אני אוהבת את הטוב הזה שיוצא ממך.

אני אוהבת את היחס שלך כלפיי.

אתה עושה לי טוב.

אז למה כשאני חושבת עליך אני בוכה..

למה בימים אני עושה את עצמי..

ובלילות אני פשוט לא יכולה ואני מסתגרת עם עצמי..

לכולם אני אומרת שהאהבה הזאת היא אמיתית.

כי היא אמיתית. אני אוהבת אותך..

אני לא יכולה בלעדייך!!!



אני נזכרת במבט שלך..

נזכרת בחיוך שלך..

נזכרת במגע שלך..

נזכרת בחיבוק…..

בשפתיים שלך…

אני מחייכת.

אני אוהבת אותך.



אז למה קשה לי?

למה אני לא שלמה עם כל זה..



כיף לי לדבר איתך… כיף לי לשמוע את קולך..

אני רועדת כשאתה אומר לי מילים יפות..



והגעגוע.

אין לי סוף לגעגועים.

אני כל כך רוצה לראות אותך כבר…

אני רוצה להיות איתך לבד.. בעולם רק שלי ושלך..

אבל קשה לי.

אני לא יכולה לדבר איתך על זה.

אני לא יכולה לדבר איתך על הרבה דברים.



אבל….. אני אוהבת אותך….