אהבה שלא תממש...והכול ביגלל אותה ילדה..---חלק ז'

פרק ז'...





"זהר אמרתי לך ללכת.."

"זה לא זוהר..."

הרמתי את הראש וזה היה.............................

ל=י=ר=ן!!

אמאאאא לא ידעתי מה לעשות!!!

פתאום הוא בא ומחבק אותי!! אמאא דייי איזה ילד נשמה!!

"למה את בוכה יפיופה? ולמה זוהר היה פה?"

"לירן תקשיב..."

"נופרו'שש מאמיי אני יודע מה את רוצה להגיד לי..ואני יודע גם שאת עדין אוהבת
זוהר..אז בוא פשוט ניהיה ידידים כמו פעם וזהו טוב מאמי?"

וואייי אמאא איזה חמוד!1 נתתי לו כזה חיבוקק גדול!! וחייכתי אליו!!

"טוב יאללה עכשיוו ספרי לי מה קרה"

סיפרתי לו את כול הסיפורר מהתחלההה מה היה ביםם ומה קרה עכשיוו וזה...

"יאההה יפה שלי..די נו אל תיבכי..."

"אוףף אני אוהבת אותו אבל גם היא אוהבת אותו..למה דווקא בו הייתי חייבת להתאהב?!

"די נו אני גם יבכה...עכשיוו תני לי חיוך ונגבי את הדעמות.."

"לא רוצה...אני רוצה לבכותת"

"לא! אנ'לא מרשה לך לבכות!! אני רוצה חיוך ועכשיו!!"

חייכתייי ונתיי לו נשיקה בלחי!! =)

"יופי!! עכשיוו נופרו'שש תקשיבי..."

"דבר.."

"את באמת באמת אוהבת את זוהר?"

"כה.."

"והוא אוהב אותך..?"

"כה..זה מה שהוא אומר.."

"טוב..ושירן אוהבת אותו גם?"

"כה.."

"טוב אז...מאמי לדעתי את צריכה ללכת ולספר לשירן מה את מרגישה..."

"אני מתה לספר לה..אבל אנ'לא יכולה..זה יפגע בה.."

היה לו פלאפון! אוףף

"נופרו''שש אני צריךך ללכת"

"מה? למה? אוףף"

"כה מאמי..טוב אני ידבר איתךך כבר..ביי יפיופה"





יפים שלי לא ד'עת למה זה לא כותב לי את הכול פה..אז אני ישים מיד את ההמשךךך

לו ביו--->נופי =)